משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/מחקרי ספרות רבנית/הערת זוסמן/כולה נזיקין חדא מסכתא היא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הערת פרופסור יעקב זוסמן - כולא נזיקין חדא מסכתא במאמרו ושוב לירושלמי נזיקין

זהו ביאור להערה שכתב פרופסור יעקב זוסמן, בתוך מאמר ששמו "ושוב לתלמוד נזיקין". בהערה זו הוא פורס בלשון תמציתית וקשה, הכוללת ראשי תיבות והפניות, את הידוע לו על שם המסכת המאוחדת ומתי איפה ולמה נחלקה לשלשה שערים "בבא קמא" (השער הראשון), "בבא מציעא" (השני) ו"בבא בתרא" (והאחרון).

המאמר מובא בתוך הספר מֶחְקְרֵי תלמוד א בעמוד 70, והערה 67 שם.[1]

לשונו של זוסמן מוקשה, ופעם אחר פעם הוא מביא מאמר בתוך מאמר בהערה שבתוך הערה. מטרת ביאור זה להסביר את ההערה ומתוך כך להסביר את ההערות הנוספות בספרו אליהם הוא מפנה, ולבאר גם את המקורות אליהם הוא מפנה. אלו כוללים ספרים ומאמרים ובתוכם הערות שוליים נוספות, לעתים בלשון קצרה או ארכאית. את כל אלו ננסה להסביר כאן. ראשי התיבות מפוענחים, אך הנוסח המקורי נרשם לצידו באופן שאינו מפריע לקריאה.

ראו מאמרו של אלישיב שרלו המסביר את כל סוגית "כולה נזיקין חדא מסכתא היא, על פי המקורות הניתנים כאן בהערת זוסמן.[2]

בהמשך לביאור זה יש ביאור נפרד של המובאות שבמאמר זה, הסבר קצר על כותבי המובאות, תמצית המובאה, וקישור לגרסאות המקוונות של המאמר או הספר של המובאה, או לכרטסת ספריית הר הצופים והספריה הלאומית, בעניינם.

הקדמה: הרקע להערה[עריכה]

לדברי זוסמן ההערה נועדה להוכיח שאין זכר לחלוקת מסכת נזיקין בירושלמי. למעשה ההערה מרחיבה ודנה בנושאים הבאים:

  • הוכחה שהמסורת הארצישראלית גָרְסָה מסכת אחת, יחידה ולא מחולקת
  • שמה של מסכת זו הוא: "נזיקין"
  • החלוקה לשלושה שערים (בבות - בארמית) היא חלוקה שגויה.
  • הוכחות להשערה שאת המסכת חילקו לשלושה בתקופה מאוחרת.

דברי זודמן שעליהם נסבה ההערה הם בעניין התלמוד הירושלמי, שאין בו את החלוקה לשלושה:

...וכנראה שדלותה של המסכת גרמה גם לכך שבמסכת הירושלמית במקורה לא נתקבלה החלוקה לְבָּבוֹת,
על כל פנים במסורת הארצישראלית המקורית לא מצאתי זכר לחלוקה זו אלא שאין כאן מקומו להאריך.(הערה 67)

ציטוט דברי ההערה וביאורה[עריכה]

המובאות[עריכה]

מסכת אחת ולא שלושה

מסורת חכמי בבל על החלוקה

מסורת בבלית מקבילה כאחת וכחלוקה

במסורת הארצישראלית זו מסכת יחידה ללא חלוקה[עריכה]

לא אוכל לסקור כאן את החומר כולו, כתי"י, וקט"ג של משנה, תלמוד; גאונים וראשונים.
אבל הבדיקה מעלה באופן ברור שבמסורת האיי"ת המקורית, אכן 'כולה נזיקין חדא מסכתא היא' ואין זכר לחלוקתה של המסכת.

1. לא אוכל לסקור כאן את החומר כולו, כתבי יד ישנים ראו משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/מחקרי ספרות רבנית/הערת זוסמן/ראשי התיבות, וקטעי גניזה של משנה, תלמוד, גאונים וראשונים.
אבל הבדיקה מעלה באופן ברור שבמסורת הארצישראלית המקורית, אכן 'כולה נזיקין חדא מסכתא היא'
ואין זכר לחלוקתה של המסכת.

מקורות למסורת א"י[עריכה]

מקורות מחקריים: אין זכר לחלוקתה של המסכת בארץ ישראל[עריכה]

(ר' ר"י לוי מבוא פירוש ב"ק עמ' 22 הע' 1, מלנה"מ עמ' 982, שם ס"ע 993

1.1 במאמר מוסגר: כאן בא פותח סוגריים מעוגל: "(" ולאחריו רשימה המופרדת בסימני 'פסיק'

1.1.1 ראו ר"י לוי: (ישראל לוי)
1.1.1.1 בספרו מבוא לפירוש הירושלמי על בבא קמא עמוד 22 הערה 1[3]

1.1.1.2 עמוד 119 הערה 56 בה הרב לוי טען שהמסכת על שלושת "שעריה" נקראה במקור מסכת "דיני ממונות".[4]

1.1.2 ראו מבוא לנוסח המשנה מלנה"מ של י"נ אפשטיין הדוחה את דברי ר"י לוי ומוכיח שהמונח "דיני ממונות" אינו קשור לשם של מסכת כלשהי. ההוכחה כתובה בשתי הערות:
1.1.2.1 עמ' 982[5],
1.1.2.2 שם 993[6]

הערה במאמר מוסגר: המקורות של אפשטיין: אלבק וגינצבורג[עריכה]

[להע' 1 שם - אלבק, מבוא למס' ב"מ עמ' 62 הע' 17 - ר' אברמסון שלהלן]

1.1.3.1 לגבי הערה 1 בספרו של אפשטיין על הרשימה מקנטבריה (קיימברידג')[7]
הרשימה מקנטבריה היא רשימה שנמצאה בגניזת קהיר ושמורה בספריית העיר קנטבריה היא קיימברידג'.[8]
זו רשימת סיכום מספר המסכתות, מספר הפרקים בכל מסכתא ומספר ההלכות בכל פרק שמצא ותיאר לוי גינצבורג (לא להתבלבל עם ישראל לוי)[9]

1.1.3.1.2 ראו חנוך אלבק (בתוך שישה סדרי משנה עם פירושו) במבוא למסכת בבא מציעא עמוד 62.[10]
אלבק כותב על נדידת הפרקים במסכתות והמשניות בפרקים. המסביר נכונה את מספרם של המסכתות כששלושת שערי מסכת נזיקין נחשבים מסכת אחת.
1.1.3.1.3 וראו גם שרגא אברמסון להלן.[11]
אברמסון כותב במאמרו רב יוסף ראש הסדר על מקומה המישני של נוסח המשנה לעומת נוסח התלמוד בעיני חכמי היהודים בבבל,
לדעתו זו הסיבה שנוסח המשנה בתלמוד הבבלי נערך על מנת להתאימו לנוסח התלמוד.

חלוקה מאוחרת ומסורת בבלית מקבילה של איחוד וחלוקה[עריכה]

מלס"א עמ' 187)
- רק פה ושם , וכנראה בעדויות מאוחרות, בחלוקה משנית, וכאתנחתא);
רק בבבל, וכנראה בזמן מאוחר יחסית (בסוף תקופת התלמוד?) הכירו את שתי המסורות במקביל...

בהמשך לרשימת מקורות מחקריים על חלוקת המסכת
1.1.4 ראו אפשטיין בספרו מבוא לספרות אמוראים עמוד 187.[12]:
הקורא למסכת עם מרכאות במקור: "בבא בתרא" דנזיקין. ואומר שבבבל המסכת חולקה לבבות והוכרה ככזו, ולדעתו כל אחת מן הבבות מקורה בישיבה אחרת, שבגללן מופיעות "סוגיות מתחלפות" בין המסכתות.

1.2 ישנו פה ושם אזכור של חלוקת המסכת לשלושה אך הם מעטים, ומפוזרים.
1.3 חלוקת מסכת נזיקין לשלשה היא חלוקה משנית ולא עיקרית, ומוזכרת בלי משים ובדרך אגב.
סגירת הסוגר העגול - סוגר את קטע 1.

החלוקה רק בסוף תקופת התלמוד?[עריכה]

(בסוף תקו' התלמוד? -- "ואך לאשר בעלי הגמרא באו בארוכה על כל פרק ופרק" ר"י שור, מבוא לס' העתים עמ' XVIII הע' י'; וראה גם ר"ש אברמסון, ס"י לוולפסון עמ' י"ח -- והרי בבבל התלמוד, ולא המשנה, הוא הקובע)

2 השערת זוסמן: יתכן שהמסכת חולקה רק "בסוף תקופת התלמוד?" - משהצטבר "חומר" רב:

א. הרב יעקב שור בפירושו בינה לעתים על ספר העתים (ספר מתקופת הראשונים של ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני. ). אומר:
"ואך לאשר בעלי הגמרא באו בארוכה על כל פרק ופרק - [ולזה חלקהו לשלשה חלקים...]"
(רבי יעקב שור מבוא לספר העתים[13])

ב. וראה גם (חוקר הגנזים) רבי שרגא אברמסון - על רבינו ניסים שהכיר את החלוקה לפרקים (בספר יובל חלקו באנגלית נקרא ספר יובל, ובעברית ספר היובל לוולפסון עמוד י"ח).[11]
"והרי בבבל, התלמוד, ולא המשנה, - הוא הקובע!"
כלומר: התלמוד הבבלי קובע בעיני חכמי בבל, ולא המשנה,
ולכן המסכת, הארוכה מדי, מוכרת כמחולקת לשלושה, ונקראת בשמות: בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא, ולא בשם של מסכת אחת.

בבבל הכירו את שתי הצורות: מסכת אחת וחלוקתה לשערים[עריכה]

רק בבבל,
וכנראה בזמן מאוחר יחסית (בסוף תקופת התלמוד?) הכירו את שתי המסורות במקביל.
(גם במסורת הבבלית מצינו "מס' נזיקין". "ג' באבי -- ל' פרקים'" וכד'
-- ר' למשל דק"ס ב"ב עמ' 152 אות א'ף הל"ג, מהד' י"ם, ח"ב עמ' 310 והע' 1;
מלנה"מ שם ועמ' 882; אלבק מבוא לס' האשכל עמ' ע"ד
[גם לסע"ר, ולסא"ר ציין כבר ר"י לוי שם -- ואולי כך גם בהיכלות (ג' בבות ול' ? פרקים) ועצ"ע]
-- עכ"פ כמדומני שבכל כי"י של הבבלי מחולקת המסכת לג' בבות נפרדות ואכמ"ל).

3. המסורת הבבלית: רק בבבל, וכנראה בזמן מאוחר יחסית (בסוף תקופת התלמוד?) הכירו את שתי המסורות במקביל:
גם במסורת הבבלית מצינו (מצד אחד) "מס' נזיקין", (ומצד שני) "ג' באבי", "ל' פרקים'" וכדומה

3.1 ראה למשל

  • 3.1.1 דקדוקי סופרים על בבא בתרא עמ' 152 אות א' המעיר על "דכולא נזיקין סימן".[14]
  • 3.1.2 הלכות גדולות, מהדורת ירושלים, חלק ב עמ' 310 והערה 1.[15]
  • 3.1.3 אפשטיין מבוא לנוסח המשנה עמוד 982[5]
  • 3.1.4 ועמוד 993[6]
  • 3.1.5 אלבק מבוא לספר האשכל עמ' ע"ד[16]

[גם לסע"ר ולסא"ר ציין כבר ר"י לוי שם
-- ואולי כך גם בהיכלות (ג' בבות ול' ? פרקים), ועצ"ע]

3.2 זוסמן מביא במאמר מוסגר, מקורות בספרות אמוראית קדומה שאינה בתלמודים


3.3. החלוקה נמצאת בכל כתבי היד של הבבלי,
3.4 על כל פנים כמדומני שבכל כתבי היד של הבבלי מחולקת המסכת לשלש בבות נפרדות,
3.5 ואין כאן מקומו להאריך. (כנראה התלוצץ כשכתב זאת)

חלוקה בגלל ריבוי הדיונים[עריכה]

חזרה לדיון במסורת ארץ ישראל[עריכה]

בירושלמי זו מסכת יחידה[עריכה]

כתב יד אסקוריאל ובו בתלמוד הבבלי רשום פרק חמישי של בבא מציעא ובירושלמי פרק 15 של נזיקין

מכל מקום ברור שבתלמוד הירושלמי היתה זאת מסכת אחת בעלת שלושים פרקים רצופים
(ר' כי"א פרק ט"ו -- ב"מ פ"ה -- עמ' 59 שו' 9: "גרש בריש פרק י' כל הלכתא"
ועי"ש עמ' 154 והנ"ש,
וכן שם פכ"ג -- ב"ב פ"ג -- עמ' 88 שו' 88: "גרס' בפרק ז' הלכה גנב על פי שניים כלה")
ורק בזמן מאוחר ובהשפעת הבבלי חלקוה לבבות (בדפוסים אחרונים אפילו בפגינציה נפרדת)
-- ובכתי"י הקדומים של הירוש'. שלא היו בהם פיסקאות כלל (ר' מש"כ כת"י ומסה"נ של המשנה עמ' 241)
המסכת כולה היתה ברצף אחד.
ואף המעבר מפרק לפרק לא היה תמיד ברור
-- עד שהסופר המאוחר שהפריד בין הדבקים, והכניס פסקאות
טעה כנראה במעבר מב"מ לב"ב, (מלנה"מ עמ' 945 -- וכבכי"ל כ"ה גם בכ"י אסקוריאל!
[ועי"ש עמ' 174 בשם בעל נת"י; אלא שהעניין כולו עוד צ"ע])

(מר ב. אליצור הביא לידיעתי קטע של קדושתא לקליר [טרם פורסם] שבו מוזכר "תלמוד נזיקים"(!)
-- אבל נראה שהכוונה שם לסדר נזיקין, מס' סנהדרין).

4. אי החלוקה בתלמוד הירושלמי:
4.1. מכל מקום ברור שבתלמוד הירושלמי היתה זאת מסכת אחת בעלת שלושים פרקים רצופים
ראה
4.1.1 כתב יד אסקוריאל (בו מופיעים התלמוד הבבלי והירושלמי במקביל) פרק ט"ו ובמקביל בחלק התלמוד הבבלי פרק ה' (ראו תמונה לעיל)
4.1.2 ושם, עמוד "59" שורה 9: הוראת המעתיקים: "גרש בריש פרק י' כל הלכתא"
כלומר הוראה להעתיק את כל הדיון במשנה שבפרק "י'", מכאן שהמעתיקים בחלק של התלמוד הבבלי מתייחסים לפרק בתור מסכת מחולקת ולא כמסכת אחודה על אף שבחלק הירושלמי לעיל (המופיע בראשי העמודים בכתב יד אסקוריאל) הפרק שמספרו 15 נחשב חלק ממסכת אחודה..
4.1.3 ועיין שם עמ' 154 והנכתב שם, [עמוד 154 של איזה ספר? דרושה השלמה]
4.1.4 וכן שם (בירושלמי שבראש העמוד מופיע:) פרק כ"ג (ואילו בתלמוד הבבלי במרכז העמוד מופיע:) בבא בתרא פרק ג'
4.1.5 -- עמ' 88 שו' 88: "גרסינן בפרק ז' הלכה גנב על פי שניים כלה".

4.2 ורק בזמן מאוחר ובהשפעת הבבלי חילקוה לבבות - ובדפוסים אחרונים אפילו בדפים נפרדים (פגינציה נפרדת)
4.2.1 -- ובכתבי היד הקדומים של הירושלמי שלא היו בהם פיסקאות כלל
4.2.1.1 (ראה מה שכתבתי בכתבי יד ומסורות הנוסח של המשנה עמ' 241[17]
- על כך שהירושלמי היה תמיד ללא משניות, ואלו צורפו אליו מאוחר יותר בכתבי יד לראש הפרק, והבבלי תמיד היה עם משניות, אפילו משובצות. )
4.2.2 ...המסכת כולה היתה ברצף אחד.

4.2.3 ואף המעבר מפרק לפרק לא היה תמיד ברור
4.2.4 -- עד שהסופר המאוחר שהפריד בין הדבקים, והכניס פסקאות טעה, כנראה, במעבר מבבא מציעא לבבא בתרא
4.2.4.1 מבוא לנוסח המשנה עמוד 945 - על הטעות במיקום החלוקה לפרקים[18]
4.2.4.2 -- וכבכתב יד ליידן כן הוא גם בכ"י אסקוריאל!

4.2.5 בהערה: ועיין שם עמוד 174 בשם בעל נתיבות ירושלים -
נתיבות ירושלים, אשר יצא להראות אחידות הירושלמי והבבלי על פי כתבי היד, מחלקו לשלושה, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. ומסיימם: הדרן עלך שם הפרק וסליקא מסכתא שם הבבא לדוגמה: הדרן עלך הגוזל עצים וסליקא מסכתא בבא קמא. [19]
 4.2.5.1 אלא שהעניין כולו עוד צ"ע

4.3 על הכינוי בבא בירושלמי:
כמדומני שבמקורות קדומים לא מצאתי את הכינוי הבבלי המובהק 'בבא' לירוש' נזיקין - ר' לעיל הע' 48 הערה 48 של זוסמן. וביאורה כאן ששש להשלים!!!
4.3.1 וכן בקטע גניזה TS NS 311.5: "נזיקין של א"י".[20]

4.4 הערה: מר בנימין אליצור הביא לידיעתי קטע של קדושתא פיוט קדום לברכת יוצר אור בשחרית של שבת לקליר הפייטן אלעזר בן הקליר [טרם פורסם] שבו מוזכר "תלמוד נזיקים" (!)
- אבל נראה שהכונה שם לסדר נזיקין, והפיוט מתייחס למסכת סנהדרין שבו.[21]

שם המסכת אינו "דיני ממונות"[עריכה]

הצעתו החריפה של ר"י לוי (שם) לשמה של המסכת - 'דיני ממונות'
- מבוססת על טעותם של מדפיסי הירושלמי בויניציאה;
בכי"ל אין כלל "הדרן עלך דיני ממונות",
ואין זו אלא הוספתו של המדפיס
(ולא המגיה - ר' מש"כ בס' ליברמן עמ' 32 וסה"ע 101 שם, והשוה מלס"א עמ' 604
[ור' גינצבורג, פו"ח מבוא עמ' ל"ט!;
ולגופו של ירוש' ר' תוסכפ"ש קידושין עמ' 971])
שהוטעה כנראה מן הכותרת שבראש העמוד: 'דיני ממונות', כשם הפרק הבא בראש מס' סנהדרין(!) - עי"ש.]

5. הצעתו החריפה של ר"י לוי לשמה של המסכת - "דיני ממונות"[3] אינה נכונה מלים אלו הושמטו בטעות כפי הנראה,
5.1 ואין זו אלא הוספתו של המדפיס (ולא המגיה),
5.2 שהוטעה כנראה מן הכותרת שבראש העמוד: 'דיני ממונות', שהוא שמו של הפרק הבא בראש מס' סנהדרין(!)

5.2 הוספתו של המדפיס לא המגיה:
5.2.1 ראה מה שכתב שאול ליברמן בספרו עמוד 32 וסוף הערה 101 שם
5.2.2 והשוה מבוא לספרות האמוראים מאת יעקב נחום אפשטיין עמוד 604.[22]
המדבר על כותרות הפרקים וחתימותיהם, מביא נוסח "הדרן עלך" ברבים מפרקי התלמוד בכתב יד ליידן, ומספר על טעות שהיתה בכתב האב ממנו שאבו את כת"י ליידן ובו חסרים סוף פרק ט"ו של נזיקין ותחילתו של פרק ט"ז עם המעבר ביניהם.

5.2.3 [וראה גינצבורג, פירושים וחידושים בירושלמי, מבוא, עמוד ל"ט][23]
הפותח ראשי תיבות בקטע גניזה שמביא כך: לע׳ לב׳ עלוב׳ הדור׳ הדר׳ (לעתיד לבוא עלובין הדורות הדרן עלך כו')
מכאן מראה זוסמן שקיימת מסורת קדומה (לפחות מסוף תקופת הגאונים - המוקדם שבתעודות גניזת קהיר) לסיום מסכת עם המילים הדרן עלך.

5.2.4 ולגופו של ירושלמי ראה תוספתא כפשוטה מאת שאול ליברמן על תוספתא קידושין עמוד 972

הערות[עריכה]

  1. ^ כרטסת הספר מחקרי תלמוד א בספריה הלאומית (הקישור מפנה לאתר פאבלישרו) המאמר של יעקב זוסמן ושוב לתלמוד נזיקין. הערה 67 שבעמוד 70 היא הנדונה כאן. הגישה המקוונת לקישור זה שבכרטסת ספריית הר הצופים, מורשית למנויי האוניברסיטה בלבד. הספר עצמו ניתן להשאלה בספריה.
  2. ^ במאמרו הנקרא בשם המקורי "כולה נזיקין חדא מסכתא היא", אלישיב שרלו מתמצת את ההערה של זוסמן
  3. ^ 3.0 3.1 עמוד 22 והערה 1 בספרו של ישראל לוי מבוא ופירוש לירושלמי בבא קמא - הסדרה כולה נמצאת בספריית אוניברסיטת פרנקפורט וראו במובאות ישראל לוי - מסכת דיני ממונות
  4. ^ ישראל לוי מבוא ופירוש לירושלמי בבא קמא, עמוד 119, הערה 56. ראו במובאות ישראל לוי - מסכת דיני ממונות
  5. ^ 5.0 5.1 אפשטיין מבוא לנוסח המשנה עמוד 982. בעמוד שאחריו באה הערה 1
  6. ^ 6.0 6.1 אפשטיין מבוא לנוסח המשנה עמוד 993
  7. ^ אפשטיין מבוא לנוסח המשנה הערה 1 בעמוד 983
  8. ^ ערך קנטבריגי בויקיפדיה אנגלית, וראו עמוד הפתיחה של קונטרסים בעריכת משנה של הרב שניאור זלמן שכטר משם באתר כתבים עבריים (היברובוקס)
  9. ^ מתוך מאמר (באנגלית) "משנת תמיד" (כלומר: המשנה במסכת תמיד, The Mishna Tamid), שהתפרסם בינואר 1919 בירחון ההגות וההלכה היהודית Journal of Jewish Lore and Philosophy. (יש לדפדף לעמוד 7 בקובץ, הקישור לאתר JSTOR לכתבי עת מדעיים). וראו בהרחבה על מובאה זו: לוי גינצבורג - הרשימה מהגניזה
  10. ^ חנוך אלבק על המשנה, במבוא למסכת בבא מציעא עמ' 62 הערה 17 (גם עמוד 62 בקובץ). וראו במובאות על אלבק - נדידת הפרקים וההלכות בהרחבה
  11. ^ 11.0 11.1 רב יוסף ראש הסדר, מאמרו של חוקר הגנזים שרגא אברמסון, הערה 96 בעמוד ה-18 של המאמר על הכתוב בעמוד ה-12. (הקישור באתר הספריה הלאומית מוביל למאמר המקוון ברבעון, לבעלי הרשאה אקדמית בלבד. וראו במובאות בהרחבה: שרגא אברמסון - חלוקה לפרקים בסוף תקופת הגאונים
  12. ^ פרק בבא בתרא בעמוד 187 מבוא לספרות האמוראים, יעקב נחום אפשטיין (אתר כתבים עבריים - היברובוקס)
  13. ^ מבוא לספר העתים עמוד 18 (XVIII), הערה י'. וראו במובאות: עתים לבינה - על התארכות מסכת נזיקין וחלוקתו בהרחבה.
  14. ^ דק"ס עמוד 161 בקובץ אתר הכי גרסינן: הערה על אמר רבא [דכולא נזיקין סימן]. ראו בהרחבה במובאות דקדוקי סופרים - כולא נזיקין סימן
  15. ^ מהדורת ירושלים (הילדסהיימר) חלק ב' עמוד 310 בהערות. וראו הילדסהיימר בהלכות גדולות - סדר נזיקין בבא קמא
  16. ^ ספר האשכל עמוד ע"ד מהדורת שלום אלבק (הבלתי מזוייפת לעומת אורבך) באתר כתבים עבריים - היברובוקס
  17. ^ כתבי יד ומסורות הנוסח של המשנה (קובץ PDF להורדה) (מתוך דיון באתר אוצר החכמה)
  18. ^ (מבוא לנוסח המשנה עמ' 945 על הטעות בין הפרקים. ראו בהרחבה הטעות בין הפרקים
  19. ^ [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6608&st=&pgnum=129&hilite= נתיבות ירושלים - סיום מסכת "בבא קמא" בירושלמי
  20. ^ ראו אתר הגניזה של פרידמן
  21. ^ מאמרו של בנימין אליצור על קטע הגניזה שהציג לזוסמן שנים רבות קודם (המאמר המקוון נגיש למורשי האוניברסיטה העברית)
  22. ^ מבואות לספרות האמוראים יעקב נחום אפשטיין, עמוד 604 (אתר כתבים עבריים) בעניין הנוסח "הדרן עלך"
  23. ^ פירושים וחידושים בירושלמי, כרך א', לוי גינצבורג. החל מעמוד ל"ג המבוא עוסק בכתבי היד של הירושלמי. ההפניה של זוסמן לעמוד ל"ט (באתר "מסורתי")
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/מחקרי_ספרות_רבנית/הערת_זוסמן/כולה_נזיקין_חדא_מסכתא_היא&oldid=2762439"