משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/מחקרי ספרות רבנית/הערת זוסמן/המובאות

המובאות

לחלק הראשון של ההערה

אפשטיין מלנהמ - אין זכר לחלוקת המסכת

מקור לכך ש"אין זכר לחלוקת המסכת", מלנה"מ עמוד 982 (אתר כתבים עבריים היברובוקס)

הערה: על הפסוק ששים המה המלכות וזיהוי ששים המסכתות
המסכתות - ששים הן (שהש"ר מדרש שיר השירים רבה שם וש"נ ושם נכתב) ואצלנו הן ששים ושלש.
אבל שלש ה ב ב ו ת הדגשה במקור הן מסכת אחת, "מסכת נזיקין".
"כולה נזיקין חדא מסכתא היא" ב"ק בבא קמא - שלש שהן אחת היא.
וכן אמרו בויק"ר פי"ט ב. ויקרא רבה יט ב שהש"ר ה יא שיר השירים רבה ה יא,
ומדרש שמואל ח ג: זיקין ל' פרקים.
וכן הדבר בכמה כי"י כתבי יד של המשנה
כ"י ק כתב יד קויפמן: נזיק' פר' ל'"
הו' לו הוצאת הנרי לו - כת"י קיימברידג' בתחילת ב"ק: "מסכת נזיקין" ובסוף ב"ב: "חסלת נזיקים פרקים ל'".
ואע"פ שנחלקה כבר לבבות (בבא תניינא), מתחילה בבא מציעא בפרק י"א ובבא בתרא בפרק כ"א,
ובקטע שבשרידי הירש' 254-255 לא נחלקה לבבות,
ובבא מציעא מתחיל: פרקא י"א שנים אוחזים וכו'.
וכן בקטע ב"ב אנט' 202 A-NT 202 נחשב "המוכר את הבית" בדפוס וילנא פרק ד' של בבא בתרא - פרק כ"ג.
וכן ברשימה שבקטע "הלכות פסוקות" כ"י אדלר 2639 (מונש' חס"ו 1923 135:
ומן סדר נזיקין ג' באבי ל' [פירקי], סנהדרין י"ד פריקי וכו'.
וכן בקטע של מתיבות", גנזי קדם ח"ד עמ' 11-15, נרשם לפני "השוכר את הפועלים": פרק י"ז, ולפני "המקביל": פרק י"ט.
וסנהדרין - מכות מסכת אחת היא...

...בכל אופן ברור שבארץ ישראל חשבו נזיקין מסכת אחת, וסנהדרין-מכות אחת, והמספר ששים מדוייק.
ואשר לסדר המסכות...

ישראל לוי - מסכת דיני ממונות

לדעת ישראל לוי המסכת נקראת "דיני ממונות".^[1] ההוכחות שלו:

א. ירושלמי דפוס ונציה: הדרן עלך דיני ממונות וסליקא לה מסכת בבא בתרא.^[2]

ב. "חתימת המסכת": הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לו מקצוע בתורה גדול מהם.^[3]

ספרו של לוי "מבוא ופירוש לתלמוד הירושלמי", נכתב במקור בגרמנית, פורסם בהמשכים מתרנ"ב ועד תרע"ד בשנתון בית המדרש לרבנים בברסלאו. מאמר המבוא לספר (הקישור לאתר מכללת הרצוג), תורגם לעברית בידי עוזי פוקס בשנתון נטעים מהדורת תשנ"ט של מכון הרצוג. הספר שמעולם לא הודפס אלא נותר כסדרת מאמרים נועד להיקרא בגרמנית Interpretation des palästinensischen Talmud-Traktates Nesikin. הוא תכנן להוציא פירוש לירושלמי כולו אך הספיק רק את בבא קמא.

המקור הגרמני של שנתון בית המדרש לרבנים בברסלאו Jahresbericht des jüdisch-theologischen Seminars סרוק ונמצא באתר בית המדרש לרבנים של ברסלאו, בתוך אתר ספריית אוניברסיטת פרנקפורט, ובספריות העולם.

אפשטיין מלנהמ - מסכת האורגים

סיכום דברי אפשטיין מלנה"מ בעמוד 982:^[4]

• מסכת היא קבוצת משניות בתוך אחד משישה הסדרים. (מדרשי שיר השירים ותהלים, ובאופן נרחב בתלמוד הבבלי)
• מלשון מסכת האורגים, וכבר דרשוהו חכמים על ניסוך היין במקדש
• המסכות ששים - כלומר שלושה חסרים ומוכיח ממקומות רבים שאלו סנהדרין-מכות שהתאחדו וכך גם שלש השערים (הבבות) של מסכת נזיקין.
• המילה בבא היא בבלית.

וסיכום דבריו במלנה"מ עמוד 993:^[5]

• חלק מן המסכתות נחלקו לשערים באופן שגוי.
• חלוקה טכנית לעשרה פרקים לכל שער (בבא).
• הופמן בהמסדרונה ראה שהפרק האחרון של בבא מציעה, פרק הבית והעליה של בבא מציעא שייך לבבא בתרא.^[6]
• ושבתוספתא בו יש 33 פרקים המחולקים ל11, משכו את פרק השותפים הפותח את בבא בתרא לבבא מציעא.
• (עמוד 994) חלוקות שגויות של סנהדרין-מכות ושל מסכת כלים. וחלוקות שגויות של פרקים במקומות רבים.

אפשטיין מלנהמ - על הרשימה מקנטבריא

על רשימת המסכתות והפרקים כולל סיכומים מספריים שנמצאה בגניזה

הערה 1 של אפשטיין: על הכתוב בספרו מלנה"מ (עמוד 983)^[7]

וכך כתוב בעמוד 983:

...אפילו הבבלי סנהדרין ומכות מסכת אחת,

ולא עוד אלא שפרק כיצד העדים (מכות פרק א') נכלל שם בפרק אילו הן הנחנקין. (גינצבורג שם 395).

באה הערה 1 שלו:

גם ברשימה אחת שבקנטבריא

נחשבו בין המסכות של התלמוד מן סדר נזיקין - ה' מסיכות.

זאת אומרת: נזיקין, סנהדרין, שבועות, עבודה זרה ע"ז, והוריות.

וראו להלן בעניין זה את המובאה של לוי גיצבורג הכולל את ציטוט הרשימה עצמה ופרשנותו עליה.

אפשטיין מלסהא - על כותרות וסיומות הפרקים

מבואות לספרות האמוראים יעקב נחום אפשטיין, עמוד 604^[8] לקראת סוף הספר הוא מדבר על כותרות הפרקים וחתימותיהם. ברבים מפרקי הירושלמי בכתב יד ליידן מופיע נוסח "הדרן עלך". בדרך אגב מראה על טעות שהיתה בכתב האב ממנו שאבו את כת"י ליידן ובו חסרים סוף פרק ט"ו של נזיקין ותחילתו של פרק ט"ז כולל המעבר ביניהם. המעתיק של כת"י ליידן לא שם לב והעתיק את הדברים ככתיבתם.

לוי גינצבורג - רשימת המספרים בגניזה

הרב פרופסור לוי גינצבורג ממנהיגי התנועה המסורתית בארה"ב בין מלחמות העולם (ומתיר מיץ הענבים לקידוש, וגם המומחה לספרות הגאונים שכתב את הספר גאוניקה), בפירושו באנגלית למשנת תמיד אומר כך:^[9] (בתרגום מאנגלית)

אם נשים לב שמתוך סך שמונה מאות ושמונה פרקים של המשנה, לא כולל תמיד, יש שישה שבהם אין מוזכרים שמות החכמים...

על המספר 508 הוא מעיר בהערה מספר 19:

מצאתי בין קטעי הגניזה בספריית מכללת קיימברידג' רשימה קצרה ובה מספר המסכתות, הפרקים וההלכות שבמשנה שבתלמוד (הבבלי). ואינני יודע על כל רשימה דומה שהוכנה בימי הביניים. כדאי לפרסמה. הקטע מכיל ארבעה עמודים, מתוכם אני מביא רק את הראשון, שכן השאר מכילים רק קשקושים חסרי פשר בערבית ועברית. הכתיבה והנייר מורים בסבירות גבוהה על כך שהוא מתחילת המאה ה-12 ובוודאי לא אחרי סוף מאה זו. אינני בטוח לגבי מקורו של קטע זה, אך, לפי הכתוב, אני נוטה לראותו ככתב סורי.

וכך כתוב בו הוא עובר מעתה לכתוב בעברית :

מסכת ברכות מן זרעים מן סדר מועד י"א" מסיכות סדר נשים כולו שבע

מסיכות מן סדר נזיקין ה' מסיכות מן סדר קדשים ט' מסיכות: מן סדר

טהרות מסכת נדה סכום המסיכות ה"ל"

מסכת ברכות פרקי תלמוד תשעה פרקים.

מן סדר מועד שמונים פרק:

סדר נשים כולו אחד ושבעין פרק:

מן נזיקים שמונה ושישים פרק:

מן סדר קדשים ששה ושמונים פרק:

מסכת נדה מן סדר טהרות עשרה פרקים:

סכום פרקי התלמוד שלש מאות חמשה ועשרים פרק...^[10].

אינני יכול להסביר את הסכום הכולל של (35) של פרקי התלמוד הנתון בקטע הגנוז. הפיוט העתיק אזהרת ראשית המדבר על שלושים ושישה פרקים, סופר את שלושת הבאבות כמסכתות נפרדות אך מונה את מכות כחלק מסנהדרין, ראו לוי פרשנות עמוד 22 הערה 2. לעומת זאת הקטע שלנו נותן חמש מסכתות לסדר נזיקין, כפי הנראה סופר את שלש הבאבות כאחת וגם את מכות-סנהדרין וכך הסיכום הוא 34. אם אוציא מהרשימה בפיוט את התלמוד על מסכת תמיד שנערך לכאורה בתקופה מאוחרת, (ראו לוי 1.ג.) נשאר עם שלושים וחמש מסכתות, אך רק כשאנו סופרים שבע בנזיקין, ושמונה בקדשים, בעוד שהקטע שלנו אוחז בחמש ותשע בהתאמה. המשנה במהדורת לוי Lowe מכילה בסוף הסדר הראשון השני והרביעי רשימת מסכתות ופרקים, ורשימה דומה נמצאת בכת"י בודפשט של המשנה. (ראו קראוס כת"י 51 (LI) עמודים 60-66.

לוי גינצבורג - הדרן עלך

פירושים וחידושים בירושלמי, כרך א', לוי גינצבורג.
החל מעמוד ל"ג המבוא עוסק בכתבי היד של הירושלמי. ההפניה של זוסמן לעמוד ל"ט (באתר "מסורתי")

בפרק המבוא על כתבי היד (החל מעמוד ל"ג) הוא מציג את חשיבות ההתבוננות בכתב יד ליידן והשוואתו לדפוס ואז את חשיבות קטעי הגניזה. בקטע השלישי והאחרון הוא מציע הסבר לשיבוש בירושלמי שבדפוס ופותח ראשי תיבות בקטע הגניזה כך: לע׳ לב׳ עלוב׳ הדור׳ הדר׳ (לעתיד לבוא עלובין הדורות הדרן עלך כו') מכאן מראה זוסמן שקיימת מסורת קדומה (לפחות מסוף תקופת הגאונים - המוקדם שבתעודות גניזת קהיר) לסיום מסכת עם המילים הדרן עלך. }}

אלבק - נדידת הפרקים וההלכות

הערתו של חנוך אלבק במבוא למשנה בבא מציעא, עמ' 62 הערה 17:^[11]

הפרק העשירי משמש מעבר למסכת בבא בתרא[(כאן באה הערה 17)]   ודן בזכויות בני-אדם, שרשותו של אחד מעל רשותו של חברו: הבית והעליה...

והערה 17 של אלבק:

ברשימת תשובות הגאונים (גאוניקה) הוצאת גינצבורג עמוד 66, הובאו משנה ב' והגמרא קי"ז/ב מבבא בתרא ולא מבבא מציעא (עי"ש הערה 6 ובנסמן שם)^[12]

וודאי באו בכ"י הרבה כל שלושים הפרקים של סדר נזיקין בהמשך אחד, כמו בכת"י קיימברידז ובכ"י ואחרים (עיין למעלה הערה 7)

הערה 7 של אלבק המוזכרת בדבריו מובאת להלן ב#אלבק - שרידי מספור המשניות והפרקים

אלבק - שרידי מספור המשניות והפרקים

הערה 7 בפירוש המשנה של חנוך אלבק, במבוא לבבא מציעא^[13].

'בבא מציעא' היינו השער האמצעי של מסכת נזיקין, כולל אף הוא עשרה פרקים כמו השער הראשון: בבא-קמא (עי' במבוא לבבא-קמא)[כאן באה הערה 7]  

בכי' קימברידז שם המסכת: בבא תינינא, והפרקים נמנים כהמשך לבבא קמא,

והיינו פרק א' הוא פרק י"א, ופרק י' הוא פרק כ'.

וכן רשום בקטע לבבא מציעא מספר מתיבות לפני פרק ז' [פרק] י'ז (עמ' 71) ולפני פרק ט' פרק י'ט (עמ'76).

וכן בשרידי הירושלמי עמ' 255 צוין לפני פרק א 'פרקא י'א'. ועי' להלן הע' 17.

יצויין שבהערה 17 אלבק מפנה בחזרה לכאן בהערה 7.

אברמסון - חלוקה לפרקים בסוף תקופת הגאונים

מתוך מאמרו של חוקר הגנזים שרגא אברמסון על רב יוסף ראש הסדר^[14] : (ההדגשות נמצאות במקור בהערותיו של אברמסון על ידי ריחוק אותיות)

(עמ' 12 במאמר) ...מגלד תשובות פי ג'מלתהא תפסיר ולברכות לר' ניסים ז"ל⁹⁶

(עמ' 18 במאמר) הערה 96: כרך תשובות ובכללן פירוש תחילת ברכות לר' ניסים.

כידוע חיבר רב ניסים חוץ מספרו "המפתח" אף פירוש לברכות,

וקטע ממנו הובא במכתבו של הרשב"א ב"מלחמת הדת" שהוציא לאור שמואל זלמן חיים הלברשטם (שזח"ה) "גנזי נסתרות" ד' עמוד 45 (גם הדפסה מיוחדת במברג 1875 עמ' 85):

ורבינו ניסים גאון כך כתב בפירוש (ההדגשה במקור במאמרו של אברמסון) פרק הרואה.

ועיין הערת שזח"ה שם.

ושפירושו היה מחולק לפרקים אפשר ללמוד אף מגאוניקה ח"ב עמ' 22

בשמ' רחמ' פירוש פרק הרואה לר' נסים זק"ל

מק' (=מקנה ואין צריך לתקן שם!) שקנה שמואל הלוי בי"ר סעדיה נ"ע.

וכל דברי גינצבורג שם צריכים תיקון.

ועיין אף לוין פירוש רבינו ניסים למס' עירובין, ספר היובל להרב יעקב פריימן, ברלין תרצ"ז עמ' 72, הדפסה מיוחדת עמ' 1,2.

ועי' רשימת גוטהייל עמ' 156: רק בכט רבנו ניסים... ותפסיר אלהלכה אלאולה מן ברכות.

(ר' שמואל ב"ס הנ"ל היה גם בעליו של של כת"י אוקספורד 2862[28]  ).

הערות משתמש:פשוט:
א. זוסמן מביא ראיה מדברי אברמסון שמביא מדברי שזח"ה הכותב: "ורבינו ניסים כך כתב בפירוש פרק הרואה" - הכוונה כמובן לכתיבת פירוש של רבינו ניסים על "פרק הרואה" בברכות ולא שרבינו ניסים (או הרשב"א בתשובתו, או שזח"ה בהערתו) כתבו בפירוש (כלומר באופן גלוי וברור) את המילים "פרק הרואה".
ב. בהמשך דברי שזח"ה, הוא מוכיח שרב האי גאון הוא המקור למצוטט בתשובת הרשב"א מילה במילה. ג. לא בדקתי בכתבי היד, אך מעתה, כשיש לפנינו ציטוט שזח"ה במהדורתו לתשובות הרשב"א שהם ציטוט רב האי גאון, ייתכן ששזח"ה הוא הקורא לספר הזה "פירוש פרק הרואה", או רב האי, או רבינו נסים...
ד. מהמובאות האחרות של אברמסון שמן הגניזה ברור שהיה פירוש מופרד על פרק זה ושהוא נקרא "פרק".

"רב יוסף ראש הסדר", מאמרו של פרופסור שרגא אברמסון מהאוניברסיטה העברית, הודפס לראשונה בכתב העת הרבעוני קרית ספר של הספריה הלאומית - כרך כ"ו שנת תש"ט, עמודים 72-95. זוסמן מתייחס להערה 96 בעמוד ה-18 של המאמר, הנסוב על דברי רב יוסף ראש הסדר, המופיעים בעמוד ה-12 של המאמר.

המאמר הודפס שנית בספר היובל לחוקר ההגות היהודית הנוצרית והמוסלמית והמכנה המשותף להן, (הארי אוסטרין) צבי וולפסון. הספר יצא בשני כרכים, האחד למאמרים באנגלית ונקרא ספר יובל להארי אוסטרין וולפסון, השני למאמרים בעברית שנקרא ספר היובל לצבי וולפסון). ראשי התיבות בהערה של זוסמן ס"י ר"ש אברמסון - הם ספר יובל, רבי שרגא אברמסון.

הערה: המאמר נמצא ברשומה נפרדת בכרטסת רמב"י למאמרים במדעי היהדות עם שני קישורים למאמר המקוון, אך חסר מרשימת המאמרים המפורטת של הרבעון באתר כרטסת מרחבים של הספריה הלאומית.

הערת שזחה - על חלוקת המסכת בספרו של רבנו ניסים

הערת (שלמה זלמן חיים הלברשטם (שזח"ה)) על תשובת הרשב"א שאותה לא הספיק להוציא לאור, ויצא בספר גנזי נסתרות בעריכת יעקב קובק, חלק ד' עמוד 45. (על פי זוסמן, בהוצאת במברג בהדפסה ה"מיוחדת" משנת 1875 עמ' 85.)

בדיון על איסור הגשמת האל מביא הרשב"א את דברי רבינו ניסים ב"פירושו לפרק הרואה" (שבמסכת ברכות). לדעת אברמסון זוהי הוכחה שהיתה חלוקה לפרקים כבר בימי רבנו ניסים ("גאון"). שזח"ה מעיר שתשובת הרשב"א היא העתקה של תשובת רב האי גאון. (ומפנה למאמרים אחרים שלו שם פירט בעניין). הדגשת הערה זו של שזח"ה בדברי אברמסון רומזת לכך שלדעתו אולי כבר רב האי גאון הכיר בחלוקה לפרקים, וכבר אצלו היה כתוב: "רבנו נסים… בפירוש פרק הרואה…"

קובק מצא מאמרים של שזח"ה אחר מותו והוציאם לאור כולל עריכתם. תשובות ראשונים עם הערות שזח"ה וביניהם תשובת הרשב"א המדוברת נמצאת בעמוד 45 של חלק ד' מהספר (עמוד 373 של הקובץ הסרוק) מתוך מהדורת במברג משנת 1874 המחולקת לשני "חלקים" שהודפסו בכרך אחד. סריקת ספר זה נמצאת הן באתר אוצר החכמה והן באתר כתבים עבריים (היברובוקס).^[15]

אפשטיין מלנהמ - חלוקה מאוחרת לחלקים

מלנהמ סוף עמ' 993

המסכות הן י ח י ד ו ת ההדגשה במקור, כל אחת ספר לעצמה, ואי אפשר לדבר כאן על חלוקה שאינה נכונה, אבל כמו שהזכרתי ישנן מסכות שנחלקו אח"כ ל ח ל ק י ם הדגשה במקור ו"בבות" ובהן על פי רוב אין החלוקה נכונה:
נ ז י ק י ן נחלקה לשלש בבות בנות עשרה עשרה פרקים. אבל כמו שכבר ראה הופמן (ראשונה בהמסדרונה שם) שייך פרק י' של בבא מציעא (הבית והעליה) לבבא ב ת ר א ^{(הערה 1)}. ולהיפך בתוספתא, מכילה בה ל"ג פרקים, חלוקה לאחד עשר אחד עשר פרקים, ומשכו את הפרק המקביל לפרק השותפין של בבא בתרא - לבבא מציעא...
...וכמו בנזיקין כך הוא גם בכלים, שחילקוה בכי"י (= כי"מ, פי' הגאונים בראש פי"א, והגאונים, עי' מש"כ בהערוי שם) לבבות, פרק י"א בבא מציעא ופרק כ"א בבא בתרא ...

דקדוקי סופרים - כולא נזיקין סימן

דקדוקי סופרים לרבי רפאל נתן נטע רבינוביץ' - על כת"י מינכן משנת ה'ק"ב (1342). בבא בתרא פרק ג' חזקת הבתים (מ"ה:א')

[דכולא נזיקין סימן]. מכריז רבא: ... דסלקין לעילא ודנחתין לתתא... וקאתי גוי וקאניס ליה מיניה... דינא הוא דמפצי ליה...

הערה א. ופירוש, שלשון הזה לא נזכר - רק בסדר נזיקין, והוא בבבא קמא כ"ג ב', וקי"ג ב':

הילדסהיימר בהלכות גדולות - סדר נזיקין בבא קמא

סדר ישועות[1]   ונתחיל מבבא קמא

ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער וכו'

• הכותרת של ארבעה אבות נזיקין רק במ (כלומר בכתב יד מינכן) במקור: במ

[יתכן הערת המהדיר ולא הילדסהיימר: ] כתוצאה מכך שכתב היד ממנו נעתק כת"י מינכן, היה חסר מתחלת קידושין עד כאן,

הכותרות "בבא מציעא" ו"בבא בתרא" ישנן.

• בו (כלומר בכתב יד וטיקן 116) במקור: בו: סדר נזיקין בבא קמא
• בר "בבא קמא".
• בפ: הלכות נזיקין.
• בב: חסרה הכותרת

הרב עזריאל הילדסהיימר, מעיר על הספר הלכות גדולות, כשמגיע לבבא קמא ומביא את התלמוד הבבלי, ומשווה את כתבי היד. להשלים: לבדוק שאכן מהדורת ירושלים היא של הילדסהיימר (מייסד העזרא? או שזה היה הרב ריינס?)

עתים לבינה - על התארכות מסכת נזיקין וחלוקתו

בספרו עתים לבינה שנכתב כנראה סמוך למלחמת העולם הראשונה, רבי he:w:יעקב שור רבה של קיטוב, פירש את ספר העתים, ספרו של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מראשוני חכמי ספרד, שחי בדור שאחר הרי"ף. בהקדמה בעמוד 18 (XVIII) על צד ד' שורה ל"ב (הקישור להיברובוקס) הוא דן בלשונו של מחבר ספר העתים לגבי מסכת נזיקין (ציטוט מקוצר עם פיסוק):

וגרסינן בבבא מציעא דנזיקין וכו', כזה כתב גם לקמן... גרסינן בבא בתרא דנזיקין, ולשונו מזוקק. ען כי המה רק חלקים ממסכתא אחת ושם המסכתא היא נזיקין.

ונכונים דברי הרב בשו"ת מהרלב"ח באגרת הסמיכה ששחק על המהר"י בי רב, שכתב כדאמרינן במסכת בבא קמא, דכיוון דתלתא בבי חדא מסכתא, אין שייך לכתוב במסכתא בבא קמא,

אלא כדאמרינן: "בבא קמא דנזיקין" - עיין שם.

וכן ראינו כי גם מסכתא כלים מחולק בתוספתא לשלשה בבות, בבא קמא ומציעא ובתרא, ובסדר המשנה היה גם מסכתא נזיקין מסכתא אחת כמו מסכתא כלים.

ועיין מדרש שיר השירים, ע"פ ראשו כתם פז, שם אמרו: נזיקין - שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים [והיא המקור לדברי רש"י במשלי י"ז פסוק כ"ד]

ואך לאשר בעלי הגמרא באו בארוכה על כל פרק ופרק - ולזה חלקהו לשלשה חלקים...

ועיין בהגהות שזח"ה (הרב שלמה זלמן חיים הלברשטם) שמרמז על זה מ"ש ידידנו הרב החכם דוד ברלינר נרו יאיר בהמסדרונה, ואינו תחת ידי לראות אשר העיר בזה.

סופי המסכת בכתב יד ארפורט - של התוספתא

עמוד ותוכן
328 סליק פרקא וסליק בבא קמא - שנים אוחזין בטלית זה נוטל עד מקום שתפוס
330 סליק פרקא - מודה ר' שמעון בן אלעזר בכלי אנפוריא
333 סליק פרקא ... אין השואל רשאי להשאיל
336 סליקא פרקא... המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו
338 סליק פירקא ... קיבל הימנו מאה צאן
340 סליק פירקא... אין פוסקין על הפירות
342 השוכר את הפועלים בין שהטעו
344 השוכר את הפועל לשמור
348 השוכר שדה מחבירו
335 סליקא ב"מ

מאמר רבי יוסף ראש הסדר - נחמיה אלוני (בכתב העת קרית ספר)

כאמור לעיל בהערה 48 ובמקור ג. לעיל.

הנה קטע הגניזה ובו הביטוי ירושלמי נזיקין, המקביל ליבמות והוריות

קטע הגניזה

{{| | 70. ע"א,ג: אלעאיז מן גמר יבמות מן בבואה אית להו || פיר יבמות יעוזני אלג פרוק אלאוליה ויעוזני |- | 71. בבואה דבבואה לית להו אלי אכ'ר אלמסכתא || מן אול פרק הבא על יבמתו אלי והטיח |- | 72. ינבגי אחצל תמם || ביבמתו פיר כינוי לבעילה |- | 73. נזיקין ירושלמי || ומן כינוי לבעילה אלי אם הביאה שתי |- | 74. שבועות וזרה והוריות || שערות שומה הן פיר שומה שהלכה כמה |}

הערת נחמיה אלוני על שורה 73 בטקסט הגניזה שהביא

הקטעים המדוברים באתר הגניזה של פרידברג הם כאן: [להשלים אברמסון 84 ע"ב]

נזכר גם: אברמסון 84/ע"ב/7; אלוני² 26/552

הסבר מונחים בערבית (הגדרות אלו בסוף המאמר): אכ'ר - בסוף. אול אַוּוַאל - ראשון או תחילה.

ביאור דברי ישראל לוי בידי אלישיב שרלו

חוקר חכמת ישראל w:he:ישראל לוי בספרו בגרמנית מבוא ופירוש לירושלמי בבא קמא הציע לקרוא למסכת דיני ממונות.
(הערה: המבוא בלבד תורגם לעברית. הובא בשנתון של נטעים הוצאת תבונות של מכון הרב הרצוג להכשרת מורים דתיים)^[16]

נקדים לדיון זה שדפוס ונציה יכול במידה מסויימת לשמש עד נוסח לכת"י שאינו לפנינו ששימש אותו כבסיס. אך לפי אתר פרידברג, כיום מקובל שאין לראות בו עד נוסח, עקב השיבושים הרבים וחלק מהמקורות שלו שכן ידועים לנו, ואשר הם טובים ממנו.

אלישיב שרלו במאמרו, הנקרא בשם המקורי "כולה נזיקין חדא מסכתא היא"^[3], מתמצת את ההערה של זוסמן ומביא את דברי הרב לוי בתמצית שבתמצית כך:

לוי בספרו עמוד 119, הערה 56, העלה הצעה לשחזר כי שם המסכת המקורי בימי התנאים היה "דיני ממונות".
שתי ראיות הוא מביא לדבריו:
* ראיה ראשונה מנוסח סיום המסכת בירושלמי דפוס ונציה הדרן עלך דיני ממונות וסליקא לה מסכת בבא בתרא.
כבר הראו רבים כי הדפוס הטעהו ובכתב יד ליידן אין משפט כזה כלל. אלא שהמדפיסים הכניסו בטעות את שם הפרק הבא, ראשון של סנהדרין.
* ראייתו השניה מהמשנה האחרונה של בבא בתרא "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לו מקצוע בתורה גדול מהם"
המשמשת לדעתו חתימה ספרותית המשתמשת בשם המסכת.

כאן יש להעיר (אומר שרלו) כי השימוש הנפוץ במושג 'דיני ממונות' בעיקר במשנה ותוספתא סנהדרין, מכוון לפעולה דינית, ולא לשם של קובץ הלכות.
(ראה למשל סנהדרין פרק ראשון משנה א: דיני ממונות - בשלושה. וכן רבים.)
עם זאת יתכן שבמשנה זו ניתן לומר שהמשמעות שונה, כיוון שהדינים מכונים "מקצוע". אך אין בכך ראיה מוכרחת כיוון שכינוי זה בהקשר זה נדיר ביותר.

* לדעתי, (אומר שרלו), יש להוסיף ראיה מכרעת, שהרי שם מסכת זו הוא היחיד שיצדיק את שם הסדר. אם שמה של המסכת היה 'דיני ממונות' אין סיבה הנראית לעין בכינוי הסדר 'נזיקין', שהרי כל דיני נזיקין נמצאים (רק) במסכת זו.

מכל האמור עולה שהטענה (שאיננה מבוססת) כי שם המסכת היה ששם המסכת היה 'דיני ממונות', דינה להידחות מכל וכל.

יעקב זוסמן - כתבי יד ומסורות-נוסח של המשנה

עמוד 241^[17]
...ובאשר לתלמוד הירושלמי, כבר הראה אפשטיין שמתחילה לא היתה בהם משנה כלל, כמות שאנו רואים זאת ברוב כי"י הקדומים שבגניזה. (הערה 97 במקור)
אוסיף רק שכך יוצא באופן ברור גם ממקומות אחרים, כגון מרשימות-הספרים העתיקות המשיחות לפי תומן, כגון:
"כתאב אבתאדה שביעית כתוב ששת ימים תעשה מעשיך"
וכן
"ברכות תלמוד ואבתאדה אנן תינינה משעה שהכהנים" (הערה 98 במקור)
ספרים אלה אינם אלא ירושלמי שביעית וירושלמי ברכות, אלא שהספר פתח בתלמוד בלי שום משנה ובלי פיסקה כלל. (הערה 99 במקור)
לעומת זאת עד כמה שידוע לי, לא מצינו בתלמוד במסורת הבבלית לא משנה לחוד ולא תלמוד לחוד.
כמדומני שבין כל שרידי הגניזה הקדומים לא נמצאו משניות בבליות מובהקות (הערה 100 במקור),
כשם שבכל קטעי הבבלי - וביניהם קדומים ביותר - יש תמיד משנה, בראש הפרק או בפנים, אבל תלמוד בלא משנה לא מצאנו. (הערה 101 במקור)

הערות זוסמן במאמר כתב יד ומסורות-נוסח של המשנה

הערה 97 ראה
אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה עמ' 932 ואילך.
שאול ליברמן, הירושלמי כפשוטו, מבוא, עמ' כ"ח-כ"ט (והדברים חוזרים ומתאשרים על ידי קטעי ירושלמי קדומים נוספים שנתגלו מאז).

הערה 98 יעקב מאן text and studies II עמ' 646 שו' 45, ושו' 56 (הקישור לאתר ספריית שיקגו אגף כתבי העת)

הערה 99 ראה כעת על תעודה אחת עמ' 46 (והע' 39 שם) מירון ביאליק לרנר, בכתב העת תעודה, ומקורם של הדברים בהרצאתי זו.
כלומר: פרופ' זוסמן מעיר שמקור דברי מירון לרנר במאמרו הוא בהרצאה זו של זוסמן.

הערה 100 כמדומני - עד כמה שהיה בידי סיפק לבדוק את טיבם של אלפי קרעי הקרעים שלמשנה שעלו מן הגניזה -
בכל מקרה שיש חילוף ב ר ו ר בין נוסח משניות מן הטיפוס הארצישראלי המובהק
(קפ"ל קויפמן לנינגרד, גניזה ארצישראלית [כגון לעיל, הע' 96] וכיו"ב)
ובין נוסח המשנה שבבבלי: נוסח קטעי המשנה (בלא פירוש הרמב"ם) שבגניזה תואמים את הנוסח שבמשניות ארץ ישראל.
(אלא שהעניין טעון בדיקה יסודית ושיטתית, כשם שמן הראוי היה לבדוק את נוסח כל מובאות המשנה שבספרות הגאונים הארצישראלית והבבלית)

מקורות מחולקים לפי מאמר

מקורות להערה 67

להערה 67

• הספר מחקרי תלמוד א ובו מאמרו של יעקב זוסמן ושוב לתלמוד נזיקין. הערה 67 שבעמוד 70 היא הנדונה כאן. קישור זה הוא למאמר המקוון בכרטסת ספריית הר הצופים, הגישה למנויי האוניברסיטה בלבד. הספר עצמו ניתן להשאלה בספריה.
• רשימת הסריקות של כתב העת קריית ספר באתר הספריה הלאומית.
• אלישיב שרלו במאמרו הנקרא בשם המקורי "כולה נזיקין חדא מסכתא היא", הוא מתמצת את ההערה של זוסמן

• א. קריית ספר מ"ח (תשל"ג) על רשימת הספרים של רב יוסף ראש הסדר, נחמיה אלוני ואלכסנדר שייבר. עמ' 152-172.

המאמר הסרוק נמצא מקוון בנפרד, באתר הספריה הלאומית: רשימת ספרים אוטוגרף לרב יוסף ראש הסדר, נחמיה אלוני

הערה: רשימת הביבליוגרפיה אליה מתייחס אלוני נמצאת בעמוד 156, הוא עמוד 5 בקובץ הסרוק. והיא כנראה לא מדוייקת ואף משובשת.

• ב. קרית ספר מ"ט הערות תוספות ותיקונים לרשימות אוטוגרף לר"י ראש הסדר, נחמיה אלוני² (זהו מקור שנותן נחמיה אלוני בהערה שבמקור 67א לעיל)
• ג. קריית ספר ל"ח (תשכ"ג)
• ד. X לא נמצא בגרסה המקוונת: קריית ספר כ"ו (תש"י) שרגא אברמסון עמודים 72-95

(מקור: ביבליוגרפיה בעמוד 5 הסרוק של מאמר נ. אלוני לעיל)

• ה. ר"י לוי, (אין גישה מקוונת) להשלים מבוא ופירוש לתלמוד ירושלמי בבא קמא: (ירושלים, תש"ל) פרקים א-ו עמ' 22 הע' 17.

ספר זה במקורו בגרמנית. תורגם לעברית בכתב עת נטועים-תבונה של מכון הרצוג למורים דתיים, תשמ"ט.

• ו. ר"ש אברמסון, ספר יובל לצבי וולפסון (הארי אוסטרין וולפסון) עמ' י"ח
• ז. רי"ן אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, (קיימת גירסה סרוקה)
• ח. אלבק, מבוא למסכת בבא מציעא, (עמוד 62 הע' 17)^[11]
• ט. רי"ן אפשטיין מבוא לספרות אמוראים
• י. ר"י שור, מבוא לס' העתים (להשלים קישור שששד) עמ' 19, הע' י.
• המשך להשלים

מקורות להערה 31

להערה 31

• א. הירושלמי כפשוטו שאול ליברמן עמ' כ"א הע' 1
• ב. כתב יד רומי לירושלמי - הוא וטיקן hebr 133

וראו בקישור - ויקיפדיה עליו כולל תיאור הגישה המקוונת להעתק מילולי מדוייק, לסריקה באיכות טובה, וטבלאות השוואה (סינופסיס)

• ג. רי"ן אפשטיין אפשטיין מבוא לספרות אמוראים (ר' מקור ט לעיל) - ביקורת על ליברמן וירושלמי כפשוטו
• ד. הספר תלמודה של קיסרין שאול ליברמן (בכרטסת ספריית הר הצופים)

מקורות להערה 48

להערה 48

• א. על כתב העת קריית ספר (ק"ס) - קישור לכרטסת רמב"י - רשימת המאמרים במדעי היהדות, שבאתר הספריה הלאומית.
• ב. הספר ירושלמי נזיקין - של הרא"ש (אליעזר שמשון) רוזנטל בכרטסת ספריית הר הצופים.
• ג. כתב העת קריית ספר מ"ח מאמרו של נחמיה אלוני על רב יוסף ראש הסדר. עמוד 164 הוא עמוד 13 בקובץ המקוון. את תוכן השורות 72 73 ואת ההערה נרשום להלן בסעיף נפרד.

הערות

1. עמוד 21 הערה 1 בספר פירוש לירושלמי על נזיקין, ממנה הספיק רק את בבא קמא (בגרמנית, אתר אוניברסיטת ברסלאו) וראו המבוא מתורגם לעברית באתר מכלל הרצוג
2. בבא קמא בירושלמי דפוס ונציה השני (לא ידועה שנת הדפוס)
3. ר' #ביאור דברי ישראל לוי בידי אלישיב שרלו ודחייתם בידי זוסמון, על פי מאמרו של אלישיב שרלו.
4. עמוד 982, מבוא לנוסח המשנה יעקב נחום אפשטיין (אתר כתבים עבריים)
5. עמוד 993, מבוא לנוסח המשנה יעקב נחום אפשטיין (אתר כתבים עבריים)
6. הרב דוד צבי הופמן המסדרונה אייר ה'תרמ"ב גליון 7 (באתר כתבים עבריים)
7. הערה 1 בעמוד 983, מבוא לנוסח המשנה, יעקב נחום אפשטיין.
8. מבואות לספרות האמוראים יעקב נחום אפשטיין, עמוד 604 (אתר כתבים עבריים)
9. משנה תמיד, לואיס גינצבורג (באנגלית, אתר כתבי העת המדעיים JSTOR)
10. ברשימה של לוי גינצבורג, יש גם את מספרי ההלכות בכל הפרקים, פירוט שלא הובא כאן
11. חנוך אלבק על המשנה, במבוא למסכת בבא מציעא עמ' 62 הערה 17 (גם עמוד 62 בקובץ). וראו במובאות על אלבק - נדידת הפרקים וההלכות בהרחבה
12. להשלים: תשובות הגאונים הוצאת גינצבורג עמוד 66 והערה 6 שם
13. להשלים
14. רב יוסף ראש הסדר, מאמרו של חוקר הגנזים שרגא אברמסון, הערה 96 בעמוד ה-18 של המאמר על הכתוב בעמוד ה-12. (הקישור באתר הספריה הלאומית מוביל למאמר המקוון ברבעון, לבעלי הרשאה אקדמית בלבד.
15. (בעקבות מובאה של אברמסון) תשובת הרשב"א והערות עליהם על פי כתבי שלמה זלמן חיים הלברשטם שהותיר אחריו. הובאו בספר גנזי נסתרות בעריכת יעקב קובק. עמוד 45 של חלק ד' מתוך הספר גנזי נסתרות מהדורת במברג משנת 1874 (עמוד 373 של הקובץ הסרוק)
16. ספרו של לוי "מבוא ופירוש לתלמוד הירושלמי", נכתב במקור בגרמנית, פורסם בהמשכים מתרנ"ב ועד תרע"ד בשנתון בית המדרש לרבנים בברסלאו. מאמר המבוא לספר (אתר מכללת הרצוג)
17. כתבי יד ומסורות הנוסח של המשנה (קובץ PDF להורדה) (מתוך דיון באתר אוצר החכמה)