משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/מחקרי ספרות רבנית/הערת זוסמן/הערות נוספות
ניתוח לשונה המקורי של הערה 48 בעמוד 66[עריכה]
דף זה שימש כמקור לביאור העיקרי.
המלל הבסיסי: נזיקין מסכתא ככל המסכתות[עריכה]
...אבל אפשר שכבר היינו מתפתים למצוא סימנים לכך שבזמן מן הזמנים נחשבה מסכת הירושלמי שלנו ליחידה עצמאית שלא השתלבה עדיין בין שאר מסכתות הירושלמי, והיא אף נמסרה כקורפוס העומד בפני עצמו... אלא שכבר ראינו (לעיל הערה 31) שאין זה כך.(הערה 48)
הערה 48: הוכחה שהמסכת לא יחודית[עריכה]
|
זוסמן, בתחילת המאמר, מצטט כאן בתמציתיות מתוך רשימתו של מורו, הרא"ש רוזנטל, ויוצר "רמז לדבר" כלומר הוכחה צדדית לקיומם של מסכתות שפורסמו בנפרד משאר הש"ס, או אולי נגנזו או השתמרו באופן נפרד |
48. ובאשר לאסמכתא המוחשית כרך של נזיקין ירושלמי' - 'כספר בפני עצמו - ברשימת-ספרים עתיקה, בבחינת רמז לדבר (רוזנטל, י"נ ירושלמי נזיקין שם)
מצינו גם מסכתות וסדרי ירושלמי אחרים בפני עצמם:
- לנזיקין ראה עוד ק"ס קריית ספר מ"ח עמ' 164 מס' 73[1] ושם ציון לשלש רשימות-ספרים בהן מוזכר 'נזיקין ירושלמי'
וכולן רשימות ספרים של ר' יוסף ראש הסדר בהמשך ביאור מאמר זה נביא אותם. ראו ההערה להלן - שמא אותו טופס עצמו? כלומר זוסמן לא ראה את קטעי הגניזה שנחמיה אלוני מצביע עליהם למעט זה שבמאמר הנ"ל[2]
(ר' לעיל סה"ע 43 לעיל סוף הערה 43. וראו בביאור להלן (להשלים ויקיזציה):
ר"י ראש הסדר עסק הרבה בירשלמי, הן ברשימותיו וחיבוריו והן בהעתקותיו
[בגניזה נמצאו דפי ירושלמי אחדים בכתב ידו - ביניהם מאש (להשלים - לבדוק שזו התנסחותו של זוסמן, או שגיאה שלי המבאר) ברכו ברכות ומסוף (פ"ג) נדה! - טפסים שונים]
)
עכ"פ לא ברור כלל האם הכונה למסכת נזיקין (ר' הע' 67) או לַסדר
הערה 31 בעמוד 62: ליברמן טעה. אין ייחוד למסכת[עריכה]
הבסיס להערה 31: ליברמן טעה: הכתיב אינו חשוב[עריכה]
את עיקר ראיותיו העמיד הגר"ש ליברמן הגאון רבנו שאול ליברמן על שלוש אלה[3]: ... ואילו יתר כל ראיותיו, שהיו בבחינת סניף ביטוי תלמודי שמשמעותו: עניין זניח וצדדי לעיקרים ביטוי ימי-ביניימי שפירושו עניין חשוב ומשמעותי אלה, רובן אינן אומרות הרבה (כגון לשונות ארכאיות - שגם מהן הלכו להן כעת רובן).(הערה 31)
הערה 31: הוכחה שליברמן טעה[עריכה]
31 - באשר לכתיב שגם בו חשב ליברמן למצוא ייחודה של המסכת - ברור היה כבר מראש שאין הוא מלמד הרבה
(
ראה מש"כ מה שכתב ליברמן עצמו במבואו להירושכפ"ש לירושלמי כפשוטו עמ' כ"א הע' 1[4]:
ואכן אפשטיין בביקרורתו שבמלס"א מבוא לספרות אמוראים לא התיחס אליו כלל[5]
):
וכך גם צורת השם ריש לקיש/ר' שמעון ב"ל בן לקיש - בראשי תיבות אלו נרשם השם בירושלמי בגירסה מסויימת (להשלים: איזו?) (תלש"ק תלמודה של קיסרין (ראו קישור בהערת הצד) עמ' 7)
- כבר מעדי נוסח המקוטעים האחרים של מס' נזיקין שעמדו לרשותנו אז (קט"ג קטעי גניזה ומובאות הראשונים ציטוטי ירושלמי שבתוך ספרות הראשונים - ואח"כ ואחר כך גם קטע כ"י רומי כתב יד רומי[6]
הערה 43 (עמוד 127)[עריכה]
גוף הדברים (בעמוד 11 של המאמר והקובץ, 65 של הספר):
אותה מסכת נזיקין שמצויה בידינו מכבר בכת"י ליידן ובדפוס ויניציאה וצאצאיו,
זו אותה מסכת מיוחדת ששונה מצד עריכתה מכל שאר חלקי הירושלמי שבידינו. (י"נ עמ' י')
ואילו תלמודה של נזיקין מן העריכה של שאר חלקי הירושלמי שבידינו, לא הגיע לידינו.
...תקופה של כשש-שבע מאות שנה! - אין לנו כמעט שום ידיעות ואנו שרויים באפילה גמורה[43]
הערה 43: הערה זו נדפסה בסוף המאמר עמוד 127 (ובעמוד 127)
ספרותם של גאוני בבל המרבים לעסוק "בתובע ונתבע קונה ומכוכר
בשומר חינם ושואל בנושא שכר ושוכר, בפשיעה ובשבועה בגניבה ואבידה." (ספר סעדינא (על הגנזים), שלמה שכטר עמ' 66)
- דלה ביותר במובאות מן הירוש' מס' נזיקין
(על ירוש' בכלל אצל הגאונים ר' לע"ע (לעת עתה) מש"כ בס' ליברמן, עמוד 18 הערה 37)
ובכל הספרות הזאת לא מצאתי אלא ציטטות מקוריות בודדות ביותר ממסכת ירושלמית זו
(ר' ס' הע' ספר העתים 9,
ור' גם ר"ז רבי זכריה אגמאתי ב"ק עמ' 40 א):
דהיינו ציטטות משל גאוני בבל ממש - ולא מובאות בלתי בדוקות בשם 'גאונים' סתם
או מיוחסים לגאון זה או אחר וכד'
[
כגון במקור: כג' שע"ת סי' ס"ט (פוזננסקי, עניינים שונים וכו' עמ' 70) // אולי זה?
- ר' אוצר הגאונים יומא עמ' 35 והע' י"א שם
וראה גם סורא א א' עמ' 24 // אולי כתב העת הזה?
]
או תשובות ופסקים שלא ברור מקורם כגון במקור: כג' תשובות גאונים תש"ג קורונל סי' מ"ט וקצרות סי' קע"ו
- ר' אפשטיין תרביץ א, ג' עמ' 144 [מחקרים ב' עמ' 358]).
ולא הוספות מאוחרות בחיבוריהם
[כגון ההוספות מירוש' ב"ק שבשאלתות כ"י ששון, אהל דוד חלק א במקור: ח"א עמ' 6-115 מספרים אצלו מימין לשמאל כיאה לעברית
וציטטות של ממש - ולא רמזים אפשריים [כג' שאילתות ויצא סי' כ' (פוזננסקי, שם עמ' 13)
וראה גם אוצר הגאונים בבא מציעא עמ' 64 הע' עמ' ב')]
ומה שברור שהוא לקוח מן ירוש' מס' נזיקין - ולא ממקבילה שבתוספתא
[כגון הלכה ג' הלכות נחלות ד"ב עמ' 434, הל"פ עמ' נ"ח (פוזננסקי, שם, עמ' 4-23)
ר' תוס"ר ח"ב עמ' 144
[וכעת תוסכפ"ש ב"ב עמ' 4-413]
תש"ג he:w:הרכבי... סי' רי"ג (פוזננסקי שם עמ' 28)
ר' אברמסון, עניינות עמ' 259
הערות[עריכה]
- ^ קריית ספר מ"ח (תשל"ג) על רשימת ספרים של רב יוסף ראש הסדר, נחמיה אלוני ואלכסנדר שייבר. עמ' 152-172.
המאמר הסרוק נמצא מקוון בנפרד, באתר הספריה הלאומית: רשימת ספרים אוטוגרף לרב יוסף ראש הסדר, נחמיה אלוני. שימו לב: רשימת הביבליוגרפיה אליה מתייחס אלוני נמצאת בעמוד 156, הוא עמוד 5 בקובץ הסרוק. - ^ הביטוי "ירושלמי נזיקין" בשלשת המאמרים: המאמר הראשי של אלוני מובא להלן , מאמר נוסף של אלוני ומאמר של שרגא אברמסון
- ^ להשלים
- ^ להשלים
- ^ להשלים
- ^ כתב יד רומי לירושלמי - הוא וטיקן hebr 133