משתמש:שילוני/הערות תנ"כיות
הכללים שלי בהבנת התנ"ך
[עריכה]- התנ"ך נכתב כספר דתי. לא כספר היסטוריה. לא כל מה שכתוב שם אמור להיות נכון מבחינה היסטורית. אם משהו לא מופיע שם זה לא אומר שזה לא קרה. מה שכתוב שם או לא כתוב שם - זה בגלל שהסופר רצה לבטא מסר דתי - אם זה תיאיולוגיה או הלכה.
- התנ"ך כתוב בקודים ספרותיים. ולא כל התנ"ך כתוב באותה שיטה ספרותית; כאשר מתבוננים בקטע תנ"כי, יש לנסות לשים לב, להבין ולפצח באיזה קוד ספרותי הקטע נכתב.
- אני לא משמיט או חותך קטעים בתנ"ך. אני מניח שהנוסח שלפנינו הוא נוסח שלם. רק אם יש לנו עד-נוסח חזק, ברור ועתיק- אני אשקול לקבל גירסה אחרת.
- כאשר מנתחים סיפור מבחינה גיאוגרפית- יש להבחין בין אזכור של מקום שמוזכר רק בתור מוצאו של אדם, לעומת מקום שהוא אתר-התרחשות של עלילה. יש להעדיף אזכור של מקום כאתר התרחשות כראיה לחשיבות המקום בעיני הסופר.
- בכל סיפור יש לפחות שלושה סוגי אנשים: הדמויות, הסופר והנמען-השומע. כדי להבין את הסיפור- צריך גם להכיר את שלושה אלה- לא רק להכיר את הדמויות, אלא גם מי הכותב, ולמי הוא ייעד את כתיבתו.
- גם לגבי הדמויות- צריך להבחין: האם כתוב את השם שלהם, או הם רק אנונימיים? האם כתוב מאיזה שבט הם, או מאיזה מקום הם? בהתאם לזה - איך זה משפיע על הסיפור? למה הסופר החליט להדגיש היבטים מסוימים ולא אחרים לגבי הדמות?
רק אחרי כל הניתוחים הנ"ל, יש לעיין בסיפור ולנסות להבין מהו החידוש הדתי שהסופר הכניס לסיפור. אחרי שמבינים את החידוש הדתי, אפשר להעריך מי הסופר, מתי זה נכתב, ולמי הסיפור היה מיועד.
ציטוטים מנחים
[עריכה]- הרד"ק מספר לנו על הסופר שעידכן את נוסח התורה ביקורת המקרא? אחרי ששינו את שם העיר "לשם" ל"דן".
רד"ק שמו"א ד' א':
על האבן העזר - והכתוב אמר זה, כי כשהיתה זאת המלחמה– אבן-נגף היתה, ולא אבן-עזר, ועדיין לא נקראה "אבן העזר". כי על המלחמה האחרת שעשה שמואל עם פלישתים (בין המצפה ובין השן), שקרא אותה שמואל "אבן העזר"- שעזרם האל יתברך באותה מלחמה. אבל, מה שנכתב הנה "אבן העזר"— דברי הסופר הם. וכן— "וירדוף עד דן" (בראשית יד יד).
- שאיפתי — להכיר את כוונת הסופר. גם דברי הסופר - הם גילוי דבר ה' בעולם!