לדלג לתוכן

משנה שקלים ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כל הרוקים הנמצאים בירושלים -

טהורים - חוץ משל שוק העליון,
דברי רבי מאיר.
רבי יוסי אומר:
בשאר כל ימות השנה -
שבאמצע - טמאים.
ושבצדדים - טהורים.
ובשעת הרגל -
שבאמצע - טהורים.
ושבצדדים - טמאים,
מפני שהן מועטים - מסתלקין לצדדים.


(ב) כל הכלים הנמצאים בירושלים -

דרך ירידה לבית הטבילה - טמאים.
ודרך עליה - טהורים.
שלא כירידתן עלייתן,
דברי רבי מאיר.
רבי יוסי אומר:
כולם טהורים -
חוץ מן הסל, והמגרפה, והמריצה - המיוחדים לקברות.


(ג) סכין שנמצאת -

בארבעה עשר - שוחט בה מיד.
בשלשה עשר - שונה, ומטביל.
קופיס -
בזה ובזה - שונה, ומטביל.
חל ארבעה עשר, להיות בשבת - שוחט בה מיד.
בחמישה עשר - שוחט בה מיד.
נמצאת קשורה לסכין - הרי היא כסכין.


(ד) פרוכת שנטמאת -

בוולד הטומאה -
מטבילין אותה בפנים,
ומכניסין אותה מיד.
באב הטומאה -
מטבילין אותה בחוץ,
ושוטחין אותה בחיל,
מפני שהיא צריכה - הערב שמש.
ואם הייתה חדשה -
שוטחין אותה - על גג האיסטווה, כ
די שיראו העם את מלאכתה - שהיא נאה.


(ה) רבן שמעון בן גמליאל אומר,

משם רבי שמעון בן הסגן:
פרוכת -
עובייה - טפח.
ועל שבעים ושנים נירים - נארגת.
על כל נימה ונימה - עשרים וארבעה חוטים.
אורכה - ארבעים אמה.
ורוחבה - עשרים אמה.
ובשמונים ושתי ריבוא - היתה נעשית.
ושתים עושין מהן - בכל שנה ושנה.
ושלש מאות כהנים - מטבילין אותה.


(ו) בשר קודשי קדשים - שנטמא,

בין באב הטומאה,
בין בוולד הטומאה,
בין בפנים, בין בחוץ,
בית שמאי אומרין:
הכל ישרף - בפנים,
חוץ ממה שנטמא באב הטומאה - בחוץ.
בית הלל אומרין:
הכל ישרף - בחוץ,
חוץ ממה שנטמא בוולד הטומאה - בפנים.


(ז) רבי אליעזר אומר:

את שנטמא באב הטומאה,
בין בפנים, בין בחוץ,
ישרף בחוץ.
ואת שנטמא בוולד הטומאה,
בין בחוץ, בין בפנים,
ישרף בפנים.
רבי עקיבה אומר:
מקום טומאתו - שם תהיה שריפתו.


(ח) אברי תמיד -

ניתנים מחצי כבש, ולמטן - במערב.
ושל מוספין -
ניתנין מחצי כבש, ולמטן - במזרח.
ושל ראשי חודשים -
ניתנין על כרכוב המזבח, מלמעלן.
השקלים, והבכורים -
אין נוהגין - אלא בפני הבית.
אבל -
מעשר דגן, מעשר בהמה, ובכורות,
נוהגין בפני הבית, ושלא בפני הבית.
המקדיש שקלים, ובכורים - הרי זה קודש.
רבי שמעון אומר:
האומר: "בכורים קודש" - אינן קודש.


הדף הראשי של משנה שקלים ח