לדלג לתוכן

משנה שבת ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כירה שהסיקוה -

בקש, או בגבבה -
נותנין עליה - תבשיל.
בגפת, ובעצים -
לא ייתן - עד שיגרוף,
או, עד שיתן - את האפר.
בית שמאי אומרין:
חמין - אבל לא תבשיל.
בית הלל אומרין:
חמין, ותבשיל.
בית שמאי אומרין:
נוטלין - ולא מחזירין.
בית הלל אומרין:
אף מחזירין.


(ב) תנור שהסיקוהו -

בקש, או בגבבה -
לא ייתן - בין בתוכו,
בין מעל גביו.
כופח שהסיקוהו -
בקש, או בגבבה -
הרי הוא - ככירים.
בגפת, או בעצים -
הרי הוא - כתנור.


(ג) [ב] *הערה 1: אין נותנין ביצה -

בצד המיחם - בשביל שתתגלגל.
ולא יפקיענה - בסודרין.
רבי יוסי - מתיר.
לא יטמננה -
בחול, ובאבק דרכים - בשביל שתיצלה.


(ד) [ג] מעשה - שעשו אנשי טבריה,

הביאו - סילון של צונן,
לתוך - אמה של חמין.
אמרו להם חכמים:
אם בשבת -
כחמין - שהוחמו בשבת,
אסורין - ברחיצה, ובשתייה.
ואם ביום טוב -
כחמין - שהוחמו ביום טוב,
אסורין - ברחיצה,
ומותרין - בשתייה.
מולייר הגרוף -
שותין ממנו - בשבת.
אנטיכי -
אף על פי - שהיא גרופה,
אין שותין - ממנה.


(ה) [ד] מיחם שפינהו -

לא ייתן לתוכו - צונן,
בשביל - שייחמו.
אבל נותן הוא - לתוכו,
או - לתוך הכוס,
כדי - להפשירן.
הלפס, והקדירה -
שהעבירן - מרותחין,
לא ייתן לתוכן - תבלין.
אבל נותן הוא -
לתוך - הקערה,
או לתוך - התמחוי.
רבי יהודה אומר:
לכל - הוא נותן,
חוץ מדבר - שיש בו חומץ, וציר.


(ו) [ה] אין נותנין -

כלי תחת הנר - לקבל את השמן.
ואם נתנו מבעוד יום - מותר.
אין ניאותין ממנו -
לפי - שאינו מן המוכן.
מטלטלין - נר חדש,
אבל לא - ישן.
רבי שמעון אומר:
כל הנרות - מטלטלין,
חוץ - מן הנר הדולק בשבת.
נותנין -
כלי תחת הנר - לקבל ניצוצות.
לא ייתן לתוכו - מים,
מפני - שהוא מכבה.

הערות

[עריכה]
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה שבת ג