משנה פסחים ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל שעה שהוא מותר לאכל מאכיל לבהמה לחיה ולעופות ומוכרו לנוכרי ומותר בהנאתו עבר זמנו אסור בהנאתו לא יסיק בו תנור וכירים רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וחכמים אומרים מפרר וזורה לרוח או מטיל לים.

(ב) חמץ של נוכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ושל ישראל אסור בהנאה שנאמר לא ייראה לך חמץ (שמות יג ז).

(ג) נוכרי שהלווה את ישראל על חמצו לאחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלווה את הנוכרי על חמצו לאחר הפסח אסור בהנאה חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רבן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכל לחפש אחריו.

(ד) האוכל תרומה חמץ בפסח שוגג משלם קרן וחומש ומזיד פטור מן התשלומין ומדמי העצים.

(ה) אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים ובשעורים ובכוסמין ובשיבולת שועל ובשיפון ובדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו אין יוצא בהן למכור בשוק יוצא בהן.

(ו) ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור יוצאין בהן בין לחים בין יבשים אבל לא כבושין ולא שלוקים ולא מבושלים וכלם מצטרפין בכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו.

(ז) אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין האישה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין וייתן על מכתו מפני שהן מחמיצות.

(ח) אין נותנין את הקמח לא לתוך החרוסת ולא לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד רבי מאיר אוסר אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן ומי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצות.

הדף הראשי של משנה פסחים ב