לדלג לתוכן

משנה פסחים ב ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

כָּל שָׁעָה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכוֹל,

מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת, וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ.
עָבַר זְמַנּוֹ,
אָסוּר בַּהֲנָאָתוֹ,
וְלֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם:
(ב)

חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, מֻתָּר בַּהֲנָאָה;

וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר בַּהֲנָאָה.
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ז): לֹא יֵרָאֶה לְךָ (שְאֹר):
(ג)

נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ,

אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה;
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ,
אַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה.
חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כָּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו:
(ד)

הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח בְּשׁוֹגֵג,

מְשַׁלֵם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ;
בְּמֵזִיד,
פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים:
(ה)

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח:

בַּחִטִים, בַּשְּׂעוֹרִים, בַּכֻּסְּמִין וּבַשִּׁיפוֹן וּבְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.
וְיוֹצְאִין בַּדְּמַאי,
וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
וְהַכֹּהֲנִים בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה.
אֲבָל לֹא בַּטֶבֶל,
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדוּ.
חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר,
עֲשָׂאָן לְעֲצְמוֹ, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן.
עֲשָׂאָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, יוֹצְאִין בָּהֶן:
(ו)

וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח:

בַּחֲזֶרֶת וּבָעֻלְשִׁין וּבַתַּמְכָא וּבַחַרְחֲבִינָא וּבַמָּרוֹר.
יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין,
אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין.
וּמִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת.
וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן,
וּבַדְּמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:
(ז)

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין.

הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ,
אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ.
לֹא יִלְעֹס אָדָם חִטִין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ בַפֶּסַח,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחֲמִיצוֹת:
(ח)

אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת אוֹ לְתוֹךְ הַחַרְדָּל,

וְאִם נָתַן, יֹאכַל מִיָּד,
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח,
לֹא בְּמַשְׁקִין וְלֹא בְּמֵי פֵרוֹת,
אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָהֶן.
מֵי תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם, יִשָּׁפְכוּ,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחֲמִיצִין: