משנה פאה ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מלבנות התבואה שבין הזיתים -

בית שמאי אומרים: פאה מכל אחד ואחד.

ובית הלל אומרים: מאחד על הכל.

ומודים -

שאם היו ראשי שורות מעורבים - שהוא נותן פאה, מאחד על הכל.

(ב) המנמר את שדהו, ושייר קלחים לחים -

רבי עקיבה אומר: פאה מכל אחד ואחד.

וחכמים אומרים: מאחד על הכל.

ומודים חכמים לרבי עקיבה -

בזורע שבת או חרדל, בשלשה מקומות - שהוא נותן פאה, מכל אחד ואחד.

(ג) המחליק בצלים לחים לשוק, ומקיים יבשים לגורן -

נותן פאה - לאלו לעצמן, ולאלו לעצמן.

וכן באפונים, וכן בכרם המדל -

נותן מן המשואר, על מה ששייר.

המחליק מאחת יד - נותן מן המשואר על הכל.

(ד) האימהות של בצלים -

חייבות בפאה.

רבי יוסי פוטר.

מלבנות הבצלים שבין הירק -

רבי יוסי אומר: פאה מכל אחד ואחד.

וחכמים אומרים: מאחד על הכל.

(ה) האחים שחלקו - נותנין שתי פאות.

חזרו ונשתתפו - נותנין פאה אחת.

שנים שלקחו את האילן - נותנין פאה אחת.

לקח זה צפונו, וזה דרומו -

זה נותן פאה לעצמו, וזה נותן פאה לעצמו.

[ו] *הערה 1: המוכר קלחי אילן בתוך שדהו - נותן פאה לכל אחד ואחד.

אמר רבי יהודה: אימתי? -

בזמן שלא שייר בעל השדה.

אבל אם שייר בעל השדה - הוא נותן פאה לכל.

(ו) [ז] רבי אליעזר אומר: קרקע בית רובע - חייבת בפאה.

רבי יהושע אומר: העושה סאתיים.

רבי טרפון אומר: שישה על שישה טפחים.

רבי יהושע בן בתירה אומר: כדי לקצור ולשנות, והלכה כדבריו.

רבי עקיבה אומר: קרקע כל שהוא -

חייבת בפאה, ובבכורים,

ולכתוב עליו פרוזבול,

ולקנות עימו נכסים שאין להם אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה.

(ז) [ח] הכותב נכסיו שכיב מרע -

שייר קרקע כל שהוא - מתנתו קיימת.

לא שייר קרקע כל שהוא - אין מתנתו קיימת.

הכותב נכסיו לבניו,

וכתב לאשתו קרקע כל שהוא - איבדה כתובתה.

רבי יוסי אומר: אם קיבלה עליה - אף על פי שלא כתב, איבדה כתובתה.

(ח) [ט] הכותב נכסיו לעבדו - יצא בן חורין.

שייר קרקע כל שהוא - לא יצא בן חורין.

רבי יוסי אומר: יצא.

רבי שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין,

עד שיאמר - הרי כל נכסי נתונין לאיש פלוני עבדי, חוץ מאחד מריבוא שבהם.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה פאה ג

משנה פאה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב