משנה ערלה ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ב · משנה ב | >>
התרומה מעלה את הערלה, והערלה את התרומה.
כיצד, סאה תרומה שנפלה למאה, ואחר כך נפלו שלשה קבין ערלה, או שלשה קבין כלאי הכרם, זו היא שהתרומה מעלה את הערלה, והערלה את התרומה.
הַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה,
- וְהָעָרְלָה אֶת הַתְּרוּמָה.
- כֵּיצַד?
- סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה,
- וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה קַבִּין עָרְלָה,
- אוֹ שְׁלֹשָׁה קַבִּין כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,
- זוֹ הִיא שֶׁהַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה,
- וְהָעָרְלָה אֶת הַתְּרוּמָה:
- סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה,
התרומה - מעלה את הערלה,
- והערלה - את התרומה.
- כיצד? -
- סאה תרומה - שנפלה למאה,
- ואחר כך, נפלו -
- שלשת קבין - ערלה,
- או שלשת קבין - של כלאי הכרם,
- זו היא -
- שהתרומה - מעלה את הערלה,
- והערלה - את התרומה.
- שהתרומה - מעלה את הערלה,
- ואחר כך, נפלו -
- סאה תרומה - שנפלה למאה,
שיעור זו המשנה כך, "סאה תרומה שנפלה לחולין ונעשה הכל מאה", וכן יתבאר מן הירושלמי. אם כן זו הסאה שנפלה בתשעים ותשעה, ואחר כך נפל בהם שלשת קבים ערלה או כלאי הכרם שהם חצי סאה כמו שבארנו שהסאה ששה קבים, והחצי סאה של ערלה אינה אוסרת הכל לפי שהיא נפלה למאתיים כשנחשוב אותה עם התרומה לפי שהם מאה סאה, כי לולי סאה של תרומה, היה נאסר הכל כדרך הערלה או כלאי הכרם מפני שהוא חלק במאה ותשעים ותשעה חלקים.
ועל זה הדרך עצמו תהיה הערלה מעלה את התרומה. כיצד?, כגון שתהיה הערלה נתערבה עם החולין, ואחר כך נפלה תרומה עם אותו דבר המעורב, היא תעלה באחד ומאה מן הכל, ואף על פי שלא נגמרו המאה אלא בערלה, וזה עניינו ששנה בסוף זו ההלכה והערלה את התרומה.
לפי שהוא רצה לספר בזה המאמר שני דברים, והם התרומה מעלה את הערלה, והערלה את התרומה והביא דמיון, שמא יעלה על הדעת שזה הדמיון מספיק ומפרש שני העניינים, הודיענו שאין הדבר כן, אלא שהוא הביא דמיון העניין הראשון ועליו יש לקחת הסברא והיקש האחר. ואמר בדמיון הקודם לזו, היא שהתרומה מעלה את הערלה, ואחר כך חזר והודיעך כי על זה הדרך גם כן תהיה הערלה מעלה את התרומה, ואמר והערלה את התרומה, השיעור "וכן הערלה מעלה את התרומה":
מעלה את הערלה. מפרש בירושלמי (הל' ב) אמר רב בירים לא שהתרומה מעלה את הערלה [אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות הערלה] כלומר כדמפרש כיצד שנפלה לק' אמרי' בירושל' (שם) אר"א לית כאן לתוך ק' אלא לתוך צ"ט כלומר וק' דקתני מתני' היינו שבין הכל יש ק' דאי בדאיכא ק' חולין א"כ לא צריכי צירוף לבטל ג' קבין של ערלה שהם חצי סאה והאי דמצטרפין עם החולין לא שיהא מותר לזרים שכבר נדמעו אלא להתיר לכהנים:
והערלה מעלה את התרומה. אם נפלה הערלה תחלה בחולין ויש בהן כדי לבטל את הערלה ובין הכל יש ק' לבטל סאה תרומה שנפל לבסוף:
התרומה מעלה את הערלה - מצטרפת עם החולין לבטל את הערלה. וכן הערלה מצטרפת עם החולין לבטל את התרומה:
שנפלה למאה - לאו דוקא מאה אלא פחות ממאה, דאילו מאה ממש עולה ולא בעי צירוף אלא ה"ק התרומה שנפלה לחולין ונעשה הכל מאה:
ואח"כ נפלו שלשה קבין של ערלה - סתם מתניתין כר' יהושע דאמר בפ"ק דתרומות דתרומה עולה במאה ועוד הלכך כשנפלה סאה של תרומה לצ"ט של חולין, וחזרו ונפלו שם שלשה קבין של ערלה ומצטרפין עם החולין, שנמצאו שם צ"ט ועוד שלשה קבין חולין, הרי סאה של תרומה בטלה במאה ועוד. אי נמי מצינן לאוקמה כר' אליעזר דהלכתא כוותיה דאמר תרומה עולה באחד ומאה וכגון שנפלה סאה של תרומה לתוך צ"ט סאין וחצי ד סאה של חולין ושלשה קבין הללו של ערלה שהוא חצי סאה מצטרפין עם החולין להשלים לשיעור מאה של חולין כדי שתעלה באחד ומאה:
זו היא שהתרומה מעלה את הערלה - שאותה סאה של תרומה נצטרפה עם החולין להשלים מאתים חצאי סאין, להעלות שלשה קבין של ערלה באחד ומאתים:
והערלה את התרומה - דשלשה קבין של ערלה שהן חצי סאה, נצטרפו עם החולין לבטל סאה של תרומה באחד ומאה. דכשנפלה סאה לתוך צ"ט וחצי נאסרו, וכשחזר ונפל שם שלשה קבין ערלה או כלאים, הותרו:
סאה תרומה שנפלה למאה וכו'. פירש הר"ב שנעשה בין הכל מאה. ואח"כ נפלו שלשה קבין וכו' הרי סאה של תרומה בטלה במאה [ועוד]. ומסיים הר"ש וז"ל לא שיהא מותר לזרים שכבר נדמעו אלא להתיר לכהנים. והערלה מעלה את התרומה וכו'. לבטל התרומה שנפלה לבסוף. עכ"ל. ותמיהני דהא נפלו תנן דמשמע מאליהן ותנן בסוף פ"ה דתרומות סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה. ואח"כ נפלו שם חולין אם שוגג מותר. ועוד שאם בהפיל במזיד. הא תנן אם מזיד אסור. והיאך תעלה תרומה את הערלה שהפילה במזיד. ואף לר"י שכתב הטור יו"ד סימן קי"א בשמו דהפילה בשוגג נמי אסור דדוקא נפל מאליו בשוגג שרי. קשיא נמי דאי בהכי איירי אמאי תעלה את הערלה ובודאי שאין זו דעת הר"ב דהא אליביה דרבי אליעזר פי' דערלה מעלה התרומה שכבר נדמעת ומדר' אליעזר נשמע לדרבי יהושע למר כשיעור דאית ליה. ולמר כשיעור דאית ליה. ומ"ש הר"ב לדר"א דנפלה בצ"ט וחצי. לא קשיא אמאי נקטה מתני' מאה דהואיל והוי טפי מצ"ט אע"ג דמאה ממש לא הוי. אפי' הכי נקט מאה כדי לקצר:
.אין פירוש למשנה זו
התרומה מעלה את הערלה: כלומר מצטרפת עם החולין ומסלקת את איסור הערלה ומבטלתו וכבר פירשנו למעלה דהך מתני' ר' אליעזר קתני לה דקסבר דאין האיסורין מצטרפין לאסור אלא בנ"ט כלומר כשהן מיני מתיקה אבל לאו מיני מתיקה כיון דאינם משם אחד אדרבה מבטלין זה את זה כדמפ' ואזיל סאה תרומה שנפלה למאה מפ' בירושלמי דבצ"ט הוא דקאמר דאילו מאה ממש לא בעי צרוף ג' קבין לבטל את התרומה ועוד מה צריך לצרוף סאה לבטל שלשה קבין דערלה אלא ודאי צ"ט חולין הוו וסאה תרומה הרי מאה סאה דהוו להו מאתים חצאי סאה וכי נפלו שלשה קבין של ערלה דהיינו חצי סאה נתבטלו דאשכחו מאתים לבטלן והתרומה עצמה נתבטלה כשנפלו שלשה קבין דערלה שהרי יש נגד התרומה צ"ט סאה וחצי דהוי כמו ועוד ועל כרחך אתיא כר' יהושע דאמר צ"ט ועוד סגי ור' אליעזר מודי לי' דלא בעי מאה דהיתרא אלא כשבא להוסיף כדאמרי' לעיל ונראה דהך מתני' לא מפליג בשנודע לו בין נפילה לנפילה אלא כיון דזה מבטל לזה וזה מבטל לזה ל"ש נודע לו ל"ש לא נודע לו הר"ש שירילי"ו ז"ל. ועיין במה שכתבתי בפ"ה דתרומות סי' ח':
בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל ואח"כ וכו' עד בפירקא קמא. אמר המלקט צריך להגי' בפ"ד דתרומות וכו':
ואח"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין וכו': כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: ועל מה שפי' ר"ע ז"ל וכגון שנפלה סאה של תרומה לתוך צ"ט סאין וחצי סאה של חולין וכו' כתב עליו קשה לפירושו דא"כ היאך הכלאים עולין בערלה והערלה בכלאים במשנה דלקמן ובירוש' לא אמרו כן. עכ"ל ז"ל:
זו היא שהתרומה מעלה את הערלה: שנצטרפה עם החולין ולא שיהא מותר לזרים שכבר נדמעו אלא להתיר לכהנים והערלה את התרומה אם נפלה הערלה תחלה בחולין ובין הכל יש מאה לבטל סאה תרומה שנפלה בסוף ה"ר שמשון ז"ל. והרמב"ם ז"ל פי' וז"ל לפי שהוא רצה לספר בזה המאמר שני דברים והם התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה והביא דמיון שמא יעלה על הדעת שזה הדמיון מספיק ומפרש שני העניינים הודיענו שאין הדבר כן אלא שהוא הביא דמיון הענין לראשון ועליו יש לקחת הסברא והיקש האחר ואמר בדמיון הקודם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה ואח"כ חזר והודיעך כי על זה הדרך ג"כ תהי' הערלה מעלה את התרומה ואמרו והערלה את התרומה השיעור וכן הערלה מעלה את התרומה עכ"ל ז"ל ועיין בפי' שתי משניות הללו דתרומה מעלה ודהערלה מעלה בהר"ן ז"ל בפ' בתרא דע"ז דף שפ"ה בשם הראב"ד ז"ל שהביא ראי' משתי משניות הללו שאם יפול איסור לתוך היתר מעט מעט שאין בו כדי נתינת טעם בשעת נפילה אע"פ שנפל בו איסור כל היום כולו מותר דראשון ראשון בטל וכיון שנתבטל הרי הוא היתר גמור ולא די לו שאינו מצטרף עוד לאסור אלא אף להיתר מצטרף לבטל איסור שיפול בו אח"כ כמו תרומה וערלה דמתני' שלאחר שנתבטלו נעשו היתר גמור אף לבטל איסור הבא על ידם לאחר מכאן כ"ש שאין מצטרפין עוד לאיסור ודוקא בערלה וכלאי הכרם דכיון שנתבטלו אין צריך להעלותן כלל אלא נעשה הכל היתר גמור א"נ בתרומה לגבי ערלה ולכהן שאינו צריך להרים אבל תרומה לגבי חולין דישראל צריך להרים דתנן בתרומות סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה סאה ה"ז אסורה ור"ש מתיר לא ע"כ בקיצור. אבל הרמב"ן ז"ל חלק עליו ע"ש שהאריך וכתב הר"ן ז"ל בסוף שגם תוספות חלקו על סברתו וכתבו בפשיטות דכל שבא לכלל נתינת טעם חוזר ונעור וכי תימא א"כ קשיא מתני' דערלה אינה קושיא דהתם שאני מפני ששיעורן בק"ק ואע"פ שנפלה עוד סאה אחרת אכתי אין באיסור כדי ליתן טעם הלכך דינא הוא דנימא ראשון ראשון בטל דכיון שנתבטל מחמת מיעוטו ועדיין לא ניתוסף כ"כ שיתן טעם דין הוא שלא יהא נעור האיסור הראשון אבל ודאי אם ניתוסף עד כדי נתינת טעם חזר איסור ראשון וניעור ע"כ בקיצור וראיתי הגרסא שם כך כיצד סאה של תרומה שנפלה לק' סאה של חולין ואח"כ נפלו ג' קבין ועוד ערלה או שלשה ועוד של כלאי הכרם שנפלו למאה סאה חולין ואח"כ נפלה סאה ועוד תרומה זו היא שהתרומה וכו' אבל דומה לי ששם נפל טעות אע"פ שלא מצאתי עד עתה מי שהגי' בו מאומה. ושם בהשגות פ' ששה עשר דהמ"א ג"כ יש להסתפק קצת בגרסת המשנה שז"ל אמר אברהם כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות עד שהניח חשבון המשנה שלשת קבין ערלה שנפלו למאה סאה של חולין ואח"כ נפלה שם סאה ועוד של תרומה הרי הערלה מעלה את התרומה פי' שאותו ועוד אחד [כך הלשון שם ונ"ל דצ"ל אחד ממאה באותן וכו'] באותן שלשה קבין של ערלה שנפלו שם והן עצמן מבטלין אותו ע"כ:
יכין
התרומה מעלה את הערלה: ר"ל תרומה מצטרף להחולין לבטל הערלה [ה"ה שמבטל לכלאי הכרם אלא מדמוכח כן ממאי דמסיק להכי קיצר תנא בלשונו] וכמו כן ערלה [או כלאי הכרם] מבטלין את התרומה:
כיצד סאה תרומה שנפלה למאה: ר"ל לצ"ט ונעשה הכל ק' דאי לק' ממש ל"ל צירוף:
זו היא שהתרומה מעלה את הערלה: דמדנפלו לשם בשוגג מצטרף התרומה להחולין לבטל הערלה בר' חצאי סאה:
והערלה את התרומה: דמצטרף הערלה להחולין לבטל התרומה בק' ועוד. ומתני' ר"י פ"ד דתרומה היא דס"ל תרומה בטלה בק' ועוד ולדידן דקיי"ל כר"א דצריך ק"א ע"כ מיירי בהי' צ"ט וחצי חולין ומצטרף להן חצי סאה מהסאה תרומה לבטל החצי סאה ערלה. ואילה"ק הרי קודם שנפל איסור השני חנ"נ. י"ל דזהו בלח ביבש אבל ביבש ביבש א"א חנ"נ וכלעיל סי' ו':
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת