משנה ערלה א דפוסים
משנה ערלה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הנוטע לסייג ולקורות, פטור מן הערלה.
רבי יוסי אומר, אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג, הפנימי חייב, והחיצון פטור.
עת שבאו אבותינו לארץ, מצאו נטוע, פטור.
נטעו, אף על פי שלא כבשו, חייב.
הנוטע לרבים, חייב.
רבי יהודה פוטר.
הנוטע ברשות הרבים, והנכרי שנטע, והגזלן שנטע, והנוטע בספינה, והעולה מאליו, חייב בערלה.
אילן שנעקר והסלע עמו, שטפו נהר והסלע עמו, אם יכול לחיות, פטור.
ואם לאו, חייב.
נעקר הסלע מצידו, או שזיעזעתו המחרשה, או שזיעזעו ועשאו כעפר, אם יכול לחיות, פטור.
ואם לאו, חייב.
אילן שנעקר ונשתייר בו שורש, פטור.
וכמה יהא השורש? רבן גמליאל אומר משום רבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא, כמחט של מיתון.
אילן שנעקר ובו בריכה, והוא חיה ממנה, חזרה הזקנה להיות כבריכה.
הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה, מונה משעה שנפסקה.
סיפוק הגפנים, וסיפוק על גבי סיפוק, אף על פי שהבריכן בארץ מותר.
רבי מאיר אומר, מקום שכוחה יפה מותר, ומקום שכוחה רע אסור.
(וכן) בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות, אם הוסיף במאתים, אסור.
נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות, הרי זה לא ילקוט.
ואם לקט, יעלה באחד ומאתים, ובלבד שלא יתכוין ללקוט.
רבי יוסי אומר, אף יתכוין ללקוט ויעלה באחד ומאתים.
העלים, והלולבים, ומי גפנים, וסמדר, מותרים בערלה וברבעי ובנזיר, ואסורים באשרה.
רבי יוסי אומר, הסמדר אסור, מפני שהוא פרי.
רבי אליעזר אומר, המעמיד בשרף הערלה, אסור.
אמר רבי יהושע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר. בשרף הפגים, אסור, מפני שהם פרי.
ענקוקלות, והחרצנים, והזגים, והתמד שלהם, קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים, והגרעינים, אסורים בערלה, ובאשרה, ובנזיר, ומותרין ברבעי.
והנובלות כולן אסורות.
רבי יוסי אומר, נוטעין יחור של ערלה, ואין נוטעין אגוז של ערלה, מפני שהוא פרי.
ואין מרכיבין בכפניות של ערלה.
משנה ערלה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב