משנה עדויות ד ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדויות · פרק ד · משנה ט | >>
שלשה אחים, שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה, מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני —
בית שמאי אומרים, אשתו עמו, והלה תצא משום אחות אשה.
ובית הלל אומרים, מוציא את אשתו בגט וחליצה, ואת אשת אחיו בחליצה.
זו היא שאמרו, אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו.
שְׁלֹשָׁה אַחִים,
- שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מֻפְנֶה,
- מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת,
- וְעָשָׂה בָּהּ מֻפְנֶה מַאֲמָר,
- וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ,
- וְהַלָּה תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וַחֲלִיצָה,
- וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה.
- זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ:
- אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ,
- וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו:
שלשה אחים -
- שנים מהן - נשואים לשתי אחיות,
- ואחד - מפנה.
- מת אחד מבעלי אחיות,
- ועשה בה מפנה - מאמר,
- ואחר כך, מת אחיו השני -
- בית שמאי אומרין:
- אשתו - עימו,
- והלז תצא - משום אחות אשה.
- ובית הלל אומרין:
- מוציא את אשתו - בגט וחליצה,
- ואשת אחיו - בחליצה.
- בית שמאי אומרין:
- זו היא שאמרו:
- אי לו על אשתו - ואי לו על אשת אחיו.
מאמר - הוא הקידושין.
ואין הקידושין לדעת בית הלל קניין גמור ביבמה כדי שתדחה אחותה משום אחות אשה, ולפיכך יחלוץ לה עד שתסתלק זיקתו ותהיה מותרת לכל אדם, ונותן גט בשביל המאמר לפי שאין מתיר איסור המאמר אלא גט.
והראוי שיתן הגט בתחילה, כמו שאמרו במשנה מוציא את אשתו בגט וחליצה.
וכבר קדם פירוש הלכה זו ועיקרה בפרק שלישי מיבמות:
מופנה - שרוי בלא אשה:
מאמר - קדושין. וביבמה אין תופסים אלא מדברי סופרים:
אשתו עמו - דסברי בית שמאי בעלת מאמר היא חשובה ככנוסה, וכשנפלה אחותה לאחר כן לא מיתסרה משום אחות זקוקה:
והלה - זו תצא אף מן החליצה, משום אחות אשה:
מוציא אשתו בגט - דלא אלים מאמר לשוייה ככנוסה, וזו אוסרתה משום אחות זקוקה. וצריכה גט מפני המאמר דהוי קידושין במקצת ולא פקעי קידושין בלא גט. וצריכה חליצה, דהואיל ולא הוי מאמר קדושין גמורין עדיין זקוקה היא וצריכה חליצה לזיקתה. וברישא יהיב לה גיטה והדר חליץ לה:
אי לו - אוי לו על אשתו שצריך להוציאה בגט:
ואי לו על אשת אחיו - שהוא צריך לחלוץ לה:
שלשה אחים וכו'. שנויה במתני' ה' פ"ג דיבמות וע"ש:
אי לו. עמ"ש במשנה ז' פרק י"ג דיבמות:
.אין פירוש למשנה זו
שלשה אחים וכו': שנוייה בפרק שלישי דיבמות:
יכין
שלשה אחים: [יבמות פ"ג מ"ה]:
שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה: שרוי בלא אשה, וה"ה בנשוי נכרית:
מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר: שקדשה בכסף, כי כך תקנו חכמים. והרי קדושי כסף ביבמה אינן תופסין רק מדרבנן, דמדאוריי' בועלה והיא אשתו:
ואחר כך מת אחיו השני: הנשוי האחות האחרת:
בית שמאי אומרים אשתו עמו: ר"ל בעלת המאמר שלא בעלה עדיין מותר לישא אותה:
והלה תצא משום אחות אשה: דס"ל דהמאמר עושה אותה ככנוסה כבר, ונמצא שאין אחותה זקוקה לו כלל:
ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט: משום המאמר שעשה בה:
וחליצה: משום זיקתה:
ואת אשת אחיו בחליצה: דס"ל מאמר עושה אותה רק ככנוסה במקצת:
זו היא שאמרו אי לו: אוי לי:
על אשתו: שהפסידה בלא פשיעתן:
ואי לו על אשת אחיו: שצריך לחלוץ גם לה ואסור ליבמה, משום מקצת קנין שבאחותה ע"י המאמר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת