משנה סוטה ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מי שקינא לה, ונסתרה -

אפילו שמע מהעוף הפורח,

יוציא ויתן כתובה - דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר:

משישאו ויתנו בה - מזורות בלבנה.

(ב) אמר עד אחד: אני ראיתיה שנטמאת,

לא היתה שותה.

ולא עוד,

אלא אפילו עבד - אפילו שפחה,

הרי אלו נאמנין לפוסלה - מכתובתה.

חמותה, ובת חמותה,

וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה -

הרי אלו נאמנות,

לא לפוסלה מכתובתה - אלא שלא תשתה.

(ג) שהיה בדין,

ומה אם עדות הראשונה - שאין אוסרתה איסור עולם,

אינה מתקיימת - בפחות משנים,

עדות האחרונה - שהיא אוסרתה איסור עולם,

אינו דין - שלא תתקיים בפחות משנים?

תלמוד לומר "ועד אין בה" (במדבר ה יג) - כל שיש בה.

קל וחומר לעדות הראשונה מעתה -

ומה אם עדות האחרונה - שהיא אוסרתה איסור עולם,

הרי היא מתקיימת - בעד אחד,

עדות הראשונה - שאינה אוסרתה איסור עולם,

אינו דין - שתתקיים בעד אחד?

תלמוד לומר "כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה" (דברים כד א),

ולהלן הוא אומר: "על פי שנים עדים, או על פי שלשה עדים, יקום דבר" (ראה דברים יט טו),

מה דבר האמור להלן - על פי שנים עדים,

אף דבר האמור כאן - על פי שנים עדים.

(ד) עד אחד אומר נטמאת - ועד אחד אומר לא נטמאת,

אשה אומרת נטמאת - ואשה אומרת לא נטמאת,

היתה שותה.

עד אומר נטמאת - ושנים אומרין לא נטמאת,

היתה שותה.

שנים אומרין נטמאת - ועד אחד אומר להן לא נטמאת,

לא היתה שותה.

הדף הראשי של משנה סוטה ו

משנה סוטה, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב