משנה מקואות ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ט · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו חוצצין באדםא: חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות.

רבי יהודה אומר, של צמר ושל שער אינם חוצצין, מפני שהמים באין בהם.

נוסח הרמב"ם

אלו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות רבי יהודה אומר של צמר ושל שיער אינן חוצצין מפני שהמים באין בהן.

פירוש הרמב"ם

כוונת חוצצין שמבדילין בין המים והגוף או השער המחובר בגוף כי שער הגוף יחוייב שיכללוהו המים כמו שיכללו הגוף:

והרצועות. שבראשי הבנות יקשרוהו על השער ועל הגבות יחד והלכה כר' יהודה בחוטי שער ואפילו קשרן על ראשו תכלית הקשר:

פירוש רבינו שמשון

אלו חוצצין באדם. משום דבסיפא קתני אלו חוצצין בכלים תנא גבי טבילת אדם אלו חוצצין באדם וקצת קשה בפרק במה אשה (דף נז.) דמייתי הך משנה וקאמר ת"ר וה"ל למימר תנן התם:

שבראשי הבנות. בריש במה אשה (שם.) אמרי' דאכולהו קאי דבראש חוצצין בצואר אין חוצצין לפי שאין אשה חונקת עצמה:

של צמר ושל שער. בפרק במה אשה (שם) אמרינן מודים חכמים לרבי יהודה בחוטי שער:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו חוצצין - חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות. שהבנות מקלעות בהן שער שבראשן, והן מהודקות בשער שבראש ומונעות המים מליכנס בשער:

של צמר ושל שער אין חוצצים - ואין הלכה כר' יהודה בשל צמר, אבל בחוטין של שער מודים לו חכמים, לפי שהמים נכנסים בהן. ודוקא חוטים שבראש, חוצצין. אבל של צואר, אין חוצצים, שאין אשה חונקת את עצמה ב.

פירוש תוספות יום טוב

אלו חוצצין באדם. משום דבמ"ה קתני אלו חוצצין בכלים. תנא גבי טבילת אדם אלו חוצצין באדם. הר"ש:

חוטי צמר כו' שבראשי הבנות. כתב הר"ב ודוקא חוטין שבראש חוצצין אבל של צואר כו'. ומיהו ברצועה רחבה וחלקה חונקת וחוצצת כמ"ש ברפ"ו דשבת:

שבראשי הבנות. פי' הר"ב והן מהודקים בשער. דשער נמי בכלל הגוף הוא שצריכים טבילה כמ"ש בס"פ דלעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) באדם. משום דבמשנה ה' קתני אלו חוצצין בכלים, תני גבי טבילת אדם אלו חוצצין באדם. הר"ש:

(ב) (על הברטנורא) ומיהו ברצועה רחבה וחלקה חונקת וחוצצת:

(ג) (על הברטנורא) במאי דמטהר בשל יוצרין. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אלו חוצצין וכו':    ועיין בבית יוסף טור א"ח במה שכתב שם בשם הרשב"א ז"ל:

שבראשי הבנות:    אכולהו קאי והכי אמרי' בר"פ במה אשה יוצאה הר"ש והרא"ש ז"ל פי' אבל חוטין שבצואריהם אמרי' התם דאין חוצצין לפי שאין אשה חונקת עצמה בחוטין כדי שתראה בעלת בשר אלא קושרתם בריוח שיהיו רפויין כמו שפי' כבר ר"ע ז"ל:


פירושים נוספים