משנה מקוואות ט רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אלו חוצצין באדם -

חוטי צמר, וחוטי פשתן,

והרצועות שבראשי הבנות.

רבי יהודה אומר:

של צמר, ושל שיער - אינן חוצצין,

מפני שהמים באין בהן.

(ב) קלקי הלב והזקן,

ובית הסתרים באשה, לפלוף שחוץ לעין,

וגלד שחוץ למכה, והרטייה שעליה,

ושרף היבש, וגלדי צואה שעל בשרו,

ובצק שתחת הציפורן, והמלמולין,

וטיט היוון, וטיט היוצרין, וגץ יווני.

איזה הוא טיט היוון?

זה טיט הבורות,

שנאמר: "ויעלני מבור שאון, מטיט היוון" (תהלים מ ג).

טיט היוצרין - כמשמעו.

רבי יוסי -

מטהר - בשל יוצרין,

ומטמא - בשל מריקה.

גץ יווני -

אלו יתדות הדרכים - שאין טובלין בהן, ולא מטבילין.

ושאר כל הטיט - מטבילין בו, כשהוא לח.

לא יטבול - בעפר שעל רגליו.

לא יטביל את הקומקמוס בפחמין - אלא אם כן שיפשף.

(ג) אלו שאינן חוצצין -

קלקי הראש, ובית השחי,

ובית הסתרים באיש.

רבי אלעזר אומר:

אחד איש ואחד אשה -

כל המקפיד עליו - חוצץ,

וכל שאינו מקפיד עליו - אינו חוצץ.

(ד) לפלוף שבעין, וגלד שעל המכה,

ושרף הלח, ולכלוכי צואה שעל בשרו,

וצואה שתחת הציפורן, וציפורן המדולדלת,

כשות של קטן - לא מטמא, ולא מיטמא.

וקרום שעל המכה - טמא, ומטמא.

(ה) ואלו חוצצין בכלים -

הזפת, והמור -

בכלי זכוכית - בין מבפנים, בין מבחוץ.

על השולחן, ועל הטבלה, ועל הדרגש -

על הנקיים - חוצצין,

ועל הבלוסין - אינן חוצצין.

על מיטות בעל הבית - חוצץ,

ועל של עני - אינו חוצץ.

על איכוף של בעל הבית - חוצץ,

ועל של זקקין - אינו חוצץ.

על המרדעת - חוצץ.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד כאיסר האיטלקי.

(ו) על הבגדים -

מצד אחד - אינו חוצץ,

משני צדדין - חוצץ.

רבי יהודה אומר, משום רבי ישמעאל: מצד אחד.

רבי יוסי אומר:

של בנאים - מצד אחד,

ושל בור - משני צדדין.

(ז) מטפחות של זפתין, ושל יוצרין,

ושל מפסלי אילנות - אינן חוצצין.

רבי יהודה אומר: אף של קייצין - כיוצא בהן.

זה הכלל -

כל המקפיד עליו - חוצץ,

וכל שאינו מקפיד עליו - אינו חוצץ.

הדף הראשי של משנה מקואות ט

משנה מקוואות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב