משנה מקואות א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק א · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

למעלה מהן, מי תמציות שלא פסקוי.

שתה טמא ושתה טהור, טהור.

שתה טמא ומילא בכלי טהור, טהור.

שתה טמא ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור.

מילא בכלי טמא ושתה טהור, טהור.

מילא בכלי טמא ומילא בכלי טהור, טהור.

מילא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור.

נפלו מים טמאים ושתה טהור, טהור.

נפלו מים טמאים ומילא בכלי טהור, טהור.

נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור.

כשרים לתרומה וליטול מהם לידים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

לְמַעְלָה מֵהֶן, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסְקוּ. שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. כְּשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטֹּל מֵהֶם לַיָּדָיִם.

נוסח הרמב"ם

למעלה מהן מי תמצייות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור שתה טמא ומילא בכלי טהור טהור שתה טמא ונפל כיכר של תרומה אף על פי שהדיח טהור מילא בכלי טמא ושתה טהור טהור מילא בכלי טמא ומילא בכלי טהור טהור מילא בכלי טמא ונפל כיכר של תרומה אף על פי שהדיח טהור נפלו מים טמאין ושתה טהור טהור נפלו מים טמאין ומילא בכלי טהור טהור נפלו מים טמאין ונפל כיכר של תרומה אף על פי שהדיח טהור כשרין לתרומה וליטול מהן לידים.

פירוש הרמב"ם

זו היא מדרגה שניה וכבר התבאר גדולה על הראשונה שאלה המים לא יטמאו לא באדם טמא ולא בכלי טמא ולא במשקין טמאין ואפי' בכוונה שמותר להשתמש מהם בתרומה מה שאין כן במי גבאין ומה שדומה להם ואלה המים ג"כ אין בו ארבעים סאה ואינם שאובין:

פירוש רבינו שמשון

מי תמציות שלא פסקו. למעלה פירשתי:

ושתה טהור טהור. דמים טמאים שנפלו שם נטהרו וזו היא המעלה דהני דלעיל לא עלתה טבילה למים הטמאין ואילו הכא עלתה אבל אין כשרין לטבילת אדם וכלים וידים:

תניא בתוספתא (שם) למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו שמטבילין בהן את המים ולא מטבילין בהן אדם וידים וכלים זה הכלל כל מקוה שאדם טובל בו ידים וכלים טובלין בו אין אדם טובל בו אין ידים וכלים טובלין בו ואלו הן מי תמציות כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין פסקו גשמים וההרים בוצצין הרי הן כמי תמציות פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גבאין החופר בצד הים בצד הנהר במקום הבצין הרי הן כמי תמציות החופר בצד מעיין כל זמן שהן באין מחמת המעיין אע"פ שפוסקין וחוזרין ומושכין הרי הן כמעיין פסקו מלהיות מושכין הרי הן כמי תמציות. פי' כמי תמציות. שלא פסקו. הרי הן כמעיין דמטהר בכל שהוא אע"פ שאין בו מ' סאה פסקו מלהיות מושכין אית דגרסי הרי הן כמי גבאים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מי תמצית שלא פסקו - ההרים מזחילתן ועדיין הן מבצבצין מימי הגשמים שירדו עליהן, אלו מבטלים הטפה הראשונה הטמאה שהיתה בגבא. לפיבך שתה טמא ושתה טהור כל זמן שלא פסקו, טהור, דמים טמאים שנפלו שם, נטהרו. וזו היא המעלה, דהני דלעיל לא עלתה טבילה יא למים הטמאים, ואילו הכא עלתה. אבל אין כשרים לטבילת אדם וכלים וידים:

פירוש תוספות יום טוב

מי תמציות שלא פסקו. ואלה המים ג"כ אין בו מ' סאה ואינם שאובים. הרמב"ם:

[שלא פסקו כו'. ול' הר"ב ועדיין הן מבצבצין. ולעיל מ"ד כתב מבעבעים. ושם כתב הר"ש לתוספתא ההרים בוצצים. ומפרש כלומר מבצבצים ומבעבעים]:

[ושתה טהור. כתב הר"ב וזו [היא המעלה] כו' לא עלתה טבילה. וכן לשון הר"ש. ואיני יודע מה ענין טבילה לטהרת מים לעצמן והל"ל השקה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) מי כו'. ואלה המים ג"כ אין בם ארבעים סאה ואינם שאובים. הר"מ:

(יא) (על הברטנורא) הוה ליה למימר השקה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' ר"ע ז"ל וזו היא המעלה. אמר המלקט ועוד זו מעלה דכשרין לתרומה מה שאין כן במי גבאים. מהרמב"ם ז"ל:

עוד בסוף פירושו ז"ל אבל אין כשרין לטבילת אדם וכלים וידים. אמר המלקט עד שיהיו בהן מ' סאה והכי מוכח מן התוספתא וז"ל התוספתא זה הכלל מקום שאדם טובל ידים וכלים טובלים אין כל אדם טובל אין ידים וכלים טובלין ע"כ וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט דהלכות מקואות וברפי"א והראב"ד ז"ל השיגו שם דלא בעינן לטבילת ידים מ' סאה ורש"י ז"ל ס"ל כהרמב"ם ז"ל וכן הר"ש והרא"ש ז"ל אבל ה"ר יונה והרשב"א ז"ל ס"ל כדעת הראב"ד ז"ל:


פירושים נוספים