משנה מידות א ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק א · משנה ה | >>
ושבצפון, שער הניצוץ.
וכמין אכסדרה היה, ועליה בנויה על גביו, שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן, ופתח היה לו לחיל.
שני לו, שער הקרבן.
שלישי לו, בית המוקד.
וְשֶׁבַּצָּפוֹן,
- שַׁעַר הַנִּיצוֹץ;
- וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה,
- וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו,
- שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן;
- וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל.
- שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן;
- שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד:
שבצפון - שער הניצוץ,
- וכמין אכסדרה היה,
- ועליה בנויה על גביו - שהכהנים שומרים מלמעלן, והלוים מלמטן,
- ופתח היה לו לחיל.
- השני לו שער הקרבן,
- שלישי לו בית המוקד.
חיל - היא חומה שסובבת כל העזרה מבית לחומת הבית, כמו שנצייר בפרק שאחר זה:
וכמין אכסדרה היה - שני כותלים אחד מצד זה ואחד מצד זה לשער, היו בולטין ויוצאים מחוץ לחומת העזרה לצד הר הבית, ועלייה בנויה למעלה על אותן שני כותלים:
ופתח היה לו לחיל - באחד מן הכתלים היה פתח היוצא לחיל דהיינו מקום לפנים מחומת הר הבית מחוץ לעזרה והוא קרוי חיל:
שער הקרבן - שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון:
בית המוקד - על שם שמדורות דולקים בה תמיד להתחמם שם הכהנים מפני שהולכים יחפים, קרוי בית המוקד. ובית גדול היה, ולארבע פינותיו היו ארבע לשכות קטנות כדמפרש ואזיל:
שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן. כדכתב הר"ב במשנה ט' וע"ש:
.אין פירוש למשנה זו
ושבצפון: פ"ק דיומא דף י"ט:
והלוים מלמטה: ילפינן לה בגמרא בברייתא בפ"ק דתמיד מקרא דכתיב וילוו עליך וישרתוך למדך הכתוב שיהיו לוים טפלים בשמירה כהנים מלמעלה ולוים מלמטה ובעבודת כהנים הכתוב מדבר דבעבודת לוים הרי כבר נאמר ונלוו עליך וכדפירש רעז"ל בסוף פירקין:
ופתח היה לו לחיל: המפרש שבדפוס דבמס' תמיד נראה דגריס ופתח היה לו לחול שפירש לחול להר הבית ומדקתני ופתח היה לו לחול אלמא בעזרה היה קצת ע"כ. עוד פי' שם למעלן למטן גרסינן ושמירת לוים אינה מוסבת על בנין אכסדרא אלא למדך שאע"פ ששמירת כהנים צריכה למעלה מ"מ שמירת לוים לא בעי למעלן אלא למטן כלומר כל מקום שמירתן למטה ותדע לך דשימירת לוים לא היתה באכסדרא מדתנן ברפ"ק דמדות והלוים שומרים בעשרים וא' מקום ואם איתא דלוים שומרים ג"כ באכסדרא א"כ הוו להו עשרים ושנים עכ"ל ז"ל מועתק בקיצור מופלג:
שלישי לו שער בית המוקד: כך מצאתי בדפוס א' והנאני:
יכין
ושבצפון שער הנצוץ: עי' לעיל סי' ג':
ועלייה בנויה על גביו: ב' כותנים היו מזה ומזה נשער, לצד פנים בעזרה, והיינו אכסדרה, רק שעלייה שאינה מקורה בנוייה על הב' כתלים. [ומ"ש הר"ב שהעלייה זו בולטת לצד הר הבית, וכוונתו כדי שיהיה יכול השומר לישב שם. אבל תמהני מנ"ל הא. גם א"צ לזה, דהרי היה פתוח לחיל וכדמסיק, ותנן (מע"ש פ"ג מ"ח) לשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול. וכ"ש הכא דהיה עלייה והרי גגין ועליות לא נתקדשו. ורק גג ההיכל נתקדש (כפסחים דפ"ה ב'). אמנם המפרש (תמיד דכ"ו ב') כתב שהיה מקצתה בעזרה]:
והלוים מלמטן: והוא אחד ממקום השמירות שהיו הלויים שומרים בשערי העזרה, כלעיל במשנה א':
ופתח היה לו לחיל: שעלייה זו לא היתה פתוחה לעזרה, רק היה לו פתח ואצלו מדריגות שיורדין ממנו לחיל, והחיל הוא הרווח שמקיף סביב לעזרה מבחוץ. משום שבין חומת הר הבית לחומת העזרה היה ההר משפע ועולה, ועל אותו השפוע היה שוב בין ב' החומות חומה נמוכה, שוה לקרקע שלמעלה ממנה [ועל החומה נמוכה זאת היה הסורג גבוה י"ט]. ואותה החומה נמוכה נקראת חיל [כמו חיל וחומה יחדו [איכה ב' פ"ח]. ומפני שהרצפה שלפנים מחומה נמוכה מזו, שוה לראש החומה הנמוכה ונדמה כעובי אותה החומה, להכי נקרא כל הרווח ההוא גם כן בשם חיל:
שני לו שער הקרבן: שבו מכניסין ק"ק ששחיטתן בצפון:
שלישי לו בית המוקד: עי' לעיל סי' ג'. [ובציור רתוי"ט בסוף המסכת נרשם בית המוקד מכווץ ממש מול המזבח בצפון, וזה טעות מבורר מהמדפיסים, דבלתי ספק לא נעלם מרבינו הסוגיא (יומא רט"ז ב'), דקחשיב כלי רוחב העזרה לעומת המזבח, ולא קחשיב בית המוקד. ואעפ"כ נ"ל שלא היה בית המוקד רחוק מהמזבח להלן לצד מערב, כמו שציירו המדפיסים בציור ביהמ"ק בש"ס. רק היה סמוך למקום המטבחיים ששם מצויין הכהנים תדיר, כדי שיוכלו למהר לשם להתחמם כשיתקררו, ולמהר לחזור לעבודתם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת