משנה כתובות ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הכותב לאשתו - דין ודברים אין לי בנכסיך,

הרי זה - אוכל פירות בחייה,
ואם מתה - יורשה.
אם כן, למה כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסייך?
שאם מכרה ונתנה - קיים.
כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסיך, ובפירותיהן,
הרי זה - אינו אוכל פירות בחייה,
ואם מתה - יורשה.
רבי יהודה אומר:
לעולם - הוא אוכל פירי פירות,
עד שיכתוב לה - דין ודברים אין לי בנכסייך, ובפירותיהן, ובפירי פירותיהן, עד לעולם.
כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסיך, ובפירותיהן, ובפירי פירותיהן, בחייך ובמותיך,
הרי זה - אינו אוכל פירות בחייה,
ואם מתה - אינו יורשה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
אם מתה - יירשנה,
שהתנה - על הכתוב בתורה,
וכל המתנה על הכתוב בתורה - תנאו בטל.


(ב) מי שמת - והניח אישה, ובעלי חוב, ויורשין,

והיה לו פיקדון או מלווה - ביד אחרים,
רבי טרפון אומר:
ינתנו - לכושל שבהן.
רבי עקיבה אומר:
אין רחמים בדין,
אלא ינתנו - ליורשין,
שכולן - צריכין שבועה,
ואין היורשין - צריכין שבועה.


(ג) הניח פירות - תלושין מן הקרקע,

כל הקודם בהן - זכה.
זכת האישה - יתר על כתובתה,
ובעל חוב - יתר על חובו,
המותר -
רבי טרפון אומר:
ינתנו - לכושל שבהן.
רבי עקיבה אומר:
אין רחמים בדין,
אלא ינתנו - ליורשים,
שכולם - צריכין שבועה,
ואין היורשין - צריכין שבועה.


(ד) המושיב אשתו - חנוונית,

או שמינה - אפטרופיא,
הרי זה משביעה - כל זמן שירצה.
רבי אליעזר אומר:
אפילו - על פלכה, ועל עיסתה.


(ה) כתב לה - נדר ושבועה אין לי עליך,

אינו יכול - להשביעה,
אבל משביע הוא - את יורשיה, ואת הבאים ברשותה.
נדר ושבועה אין לי - עליך, ועל יורשיך, ועל הבאים ברשותך,
אינו יכול להשביע - לא אותה, ולא את יורשיה, ולא את הבאים ברשותה,
אבל יורשיו משביעין - אותה, ואת יורשיה, ואת הבאים ברשותה.
נדר ושבועה אין לי, וליורשי, ולבאים ברשותי - עליך, ועל יורשיך, ועל הבאים ברשותך,
לא הוא, ולא יורשיו, ולא הבאים ברשותו, משביעין - אותה, ואת יורשיה, ואת הבאים ברשותה.


(ו) הלכה מקבר בעלה - לבית אביה,

או שחזרה - לבית חמיה,
ולא עשת - אפטרופיא,
אין היורשין - משביעין אותה.
אם עשת - אפטרופיא,
היורשין משביעין אותה - לעתיד לבוא,
ואין משביעין אותה - לשעבר.


(ז) הפוגמת כתובתה -

לא תפרע - אלא בשבועה.
ועד אחד מעידה - שהיא פרועה,
לא תפרע - אלא בשבועה.
מנכסים משועבדים,
ומנכסי יתומים,
והנפרעת שלא בפניו,
לא תפרע - אלא בשבועה.


(ח) הפוגמת כתובתה, כיצד?

היתה כתובתה - אלף זוז,
ואמר לה: התקבלת כתובתיך,
והיא אומרת: לא התקבלתי - אלא מנה,
לא תפרע - אלא בשבועה.
ועד אחד מעידה שהיא פרועה, כיצד?
אמר לה: התקבלת כתובתיך,
והיא אומרת: לא התקבלתי,
ועד אחד מעידה - שהיא פרועה,
לא תפרע - אלא בשבועה.
מנכסים משועבדים, כיצד?
מכר נכסיו - לאחרים,
והיא נפרעת - מן הלקוחות,
לא תפרע - אלא בשבועה.
מנכסי יתומים, כיצד?
מת - והניח נכסיו ליתומים,
והיא נפרעת - מן היתומים,
לא תפרע - אלא בשבועה.
והנפרעת שלא בפניו, כיצד?
הלך לו - למדינת הים,
והיא נפרעת - שלא בפניו,
לא תפרע - אלא בשבועה.
רבי שמעון אומר:
כל זמן - שהיא תובעת כתובתה,
היורשין - משביעין אותה,
ואם - אינה תובעת את כתובתה,
אין היורשין - משביעין אותה.


(ט) הוציאה -

גט - ואין עימו כתובה,
גובה כתובתה.
כתובה - ואין עימה גט,
היא אומרת - אבד גיטי,
והוא אומר - אבד שוברי,
וכן בעל חוב - שהוציא שטר חוב,
אם אין עימו פרוזבול
הרי אלו - לא יפרעו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
מן הסכנה - ואילך,
האישה גובה - שלא בגט,
ובעל חוב גובה - שלא בפרוזבול.


שני גיטין - ושתי כתובות,

גובה - שתי כתובות.
שתי כתובות - וגט,
או כתובה - ושני גיטין,
או כתובה - וגט, ומיתה,
אינה גובה - אלא כתובה אחת,
שהמגרש את האישה - והחזירה,
על מנת כתובתה הראשונה - החזירה.
קטן - שהשיאו אביו,
כתובתה קיימת - שעל מנת כן קיימה.
גר שנתגייר - ואשתו עימו,
כתובתה קיימת - שעל מנת כן קיימה.


הדף הראשי של משנה כתובות ט