משנה ידים ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין שנסדקה שהיא טמאה מדרס שרבי עקיבה אומר עריבת הרגלים כשמה.

(ב) בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן רבי אליעזר אומר אף האשם הפסח בזמנו והחטאת והאשם בכל זמן אמר רבי שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים.

(ג) בו ביום אמרו עמון ומואב מה הם בשביעית גזר רבי טרפון מעשר עני וגזר רבי אלעזר בן עזריה מעשר שני אמר רבי ישמעאל אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו הראיה ללמד אמר לו רבי אלעזר בן עזריה ישמעאל אחי אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד השיב רבי טרפון מצרים חוצה לארץ ועמון ומואב חוצה לארץ מה מצרים מעשר עני בשביעית אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית השיב רבי אלעזר בן עזריה בבל חוצה לארץ ועמון ומואב חוצה לארץ מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית אמר רבי טרפון מצרים מפני שהיא קרובה עשאוה מעשר עני שיהו עניי ישראל נסמכין עליה בשביעית אף עמון ומואב שהן קרובין נעשים מעשר עני שיהו עניי ישראל נסמכין עליהן בשביעית אמר לו רבי אלעזר בן עזריה הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות קובע אתה את השמיים מלהוריד טל ומטר שנאמר היקבע אדם אלוהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה (מלאכי ג ח) השיב רבי טרפון אמר רבי יהושע הריני כמשיב על דברי טרפון אחי אבל לא לעניין דבריו מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן והנידון שלפנינו מעשה חדש יידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל יידון מעשה חדש ממעשה ישן מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנידון שלפנינו מעשה זקנים יידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל יידון מעשה זקנים ממעשה נביאים נמנו וגמרו עמון ומואב מעשר עני בשביעית וכשבא רבי יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר ללוד אמר לו מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשר עני בשביעית בכה רבי אליעזר ואמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד) צא והודיעם ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשר עני בשביעית.

(ד) בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהם בבית המדרש ואמר להם מה אני לבוא בקהל אמר לו רבן גמליאל אסור אתה אמר לו רבי יהושע מותר אתה אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי (דברים כג ד) אמר לו רבי יהושע וכי עמונים ומואבים במקומן הן עומדין והלוא כבר עלה סנחריב מלך אשור ובילבל את כל האומות שנאמר ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים (ישעיהו י יג) אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון (ירמיהו מט ו) כבר חזרו אמר לו רבי יהושע הכתוב אומר ושבתי את שבות עמי ישראל (ירמיהו ל ג עמוס ט יד) ועדיין לא שבו והתירוהו לבוא בקהל.

(ה) תרגום שבעזרא ושבדנייאל מטמא את הידים תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכתב עברי אינו מטמא את הידים לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו.

(ו) אומרין צדוקיין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם אומרים כתבי הקודש מטמאין את הידים ספרי המירם אינן מטמאין את הידים אמר רבן יוחנן בן זכאי וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד הרי הן אומרין עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כוהן גדול טמאים אמרו לו לפי חיבתן היא טומאתן שלא יעשה אדם עצמות אביו ואימו תורבדות אמר להן אף כתבי הקודש חיבתן היא טומאתן וספרי המירם שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים.

(ז) אומרין צדוקיין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם מטהרין את הניצוק אומרין פרושין קובלין אנו עליכם צדוקיין שאתם מטהרין את אמת המים הבאה מבית הקברות אומרין צדוקיין קובלין אנו עליכם פרושים מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהן מצוות הריני חייב בנזקן עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצוות אינו דין שאהא חייב בנזקן אמרו להם לא אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהן דעת תאמרו בעבדי ואמתי שיש בהן דעת שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם.

(ח) אומר מין גלילי קובל אני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בדף אומרין פרושין קובלין אנו עליכם מין גלילי שאתם כותבין את המושל עם השם ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן שנאמר ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה ב) וכשלקה מהו אומר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים (שמות ט כז).

הדף הראשי של משנה ידים ד