משנה בכורים ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ד · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד שוה לאנשים ונשים?

חייבים על מכתו וקללתו, כאנשים ונשים.

וההורגו שוגג גולה ומזיד נהרג, כאנשים ונשים.

ואימו מביאה עליו קרבן, כאנשים ונשים.

ואוכל בקדשי הגבול, כאנשים וכנשים.

ונוחל לכל הנחלות, כאנשים וכנשים.

נוסח הרמב"ם

משנה בכורים ד רמבם


פירוש רבינו שמשון

ואמו יושבת עליו דם טוהר כאנשים. ארבעים יום וכנשים ימי טומאה שבועיים הכא לחומרא והכא לחומרא ומקולקלת למנינה אם תראה יום שבעים וארבעה ותחזור ותראה יום שמונים ואחד:

ונוחל בקדשי הגבול. כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אם הוא כהן ומעשר ראשון אם הוא לוי ותנא נוחל ולא תנא חולק לפי שאין חולקין לו תרומה בגרנות אלא משגרן לביתו כדתניא בסוף נושאין על האנוסה:

הריני נזיר שזה איש ואשה. כלומר שזה איש או אשה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ונוחל לכל הנחלות - אם אין שם יורש אלא הוא, יורש הכל, דלא תימא בריה בפני עצמו הוא ולאו בר ירושה הוא, קא משמע לן (בב שם):


פירוש עיקר תוספות יום טוב


פירושים נוספים