משנה בכורות ח רמבם
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) יש בכור לנחלה - ואינו בכור לכוהן,
- בכור לכוהן - ואינו בכור לנחלה,
- בכור לנחלה ולכוהן,
- ויש שאינו בכור - לא לנחלה ולא לכוהן.
- איזה הוא בכור לנחלה, ואינו בכור לכוהן?
- הבא אחר הנפלים, בן שמונה - שיצא ראשו חי,
- בן תשעה - שיצא ראשו מת,
- המפלת כמין בהמה חיה, ועוף - דברי רבי מאיר,
- וחכמים אומרין: עד שיהא בו מצורת האדם.
- המפלת סנדל, או שליה, או שפיר מרוקם,
- והיוצא מחותך -
- הבא אחריהם - בכור לנחלה, ואינו בכור לכוהן.
- והיוצא מחותך -
- מי שלא היו לו בנים, ונשא אישה שכבר ילדה,
- ילדה ועודה שפחה, ונשתחררה,
- עודה נוכרית, ונתגיירה,
- משבאת לישראל ילדה -
- בכור לנחלה, ואינו בכור לכוהן.
- רבי יוסי הגלילי אומר: בכור לנחלה ולכוהן,
- שנאמר: "פטר כל רחם בישראל" (ראה שמות יג ב),
- עד שיפטרו רחם בישראל.
- מי שהיו לו בנים, ונשא אישה שלא ילדה,
- נתגיירה מעוברת,
- נשתחררה מעוברת,
- ילדה היא וכוהנת,
- היא ולויה, היא ואשה שכבר ילדה,
- וכן מי שלא שהת אחר בעלה שלשה חודשים, ונישאת וילדה,
- ואין ידוע אם בן תשעה לראשון, אם בן שבעה לאחרון -
- בכור לכוהן, ואינו בכור לנחלה.
- ואין ידוע אם בן תשעה לראשון, אם בן שבעה לאחרון -
- ואיזה הוא בכור לנחלה ולכוהן?
- המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים,
- המפלת כמין דגים וחגבים, שקצים ורמשים,
- המפלת יום ארבעים -
- הבא אחריהן - בכור לנחלה ולכוהן.
(ב) יוצא דופן, והבא אחריו -
- שניהם - אינן בכור לא לנחלה, ולא לכוהן.
- רבי שמעון אומר:
- הראשון לנחלה, והשני לחמש סלעים.
(ג) מי שלא ביכרה אשתו,
- וילדה שני זכרים - נותן חמש סלעים לכוהן.
- מת אחד מהן בתוך שלשים יום - האב פטור.
- מת האב, והבנים קיימין -
- רבי מאיר אומר:
- אם נתנו עד שלא חלקו - נתנו,
- ואם לאו - פטורין.
- רבי יהודה אומר: נתחייבו הנכסים.
- רבי מאיר אומר:
- זכר ונקבה - אין כאן לכוהן כלום.
(ד) שתי נשיו שלא ביכרו,
- וילדו שני זכרים - נותן עשר סלעים לכוהן.
- מת אחד מהן בתוך שלשים יום -
- אם לכוהן אחד נתן - יחזיר לו חמש סלעים,
- ואם לשני כהנים נתן - אינו יכול להוציא מידן.
- זכר ונקבה, או שני זכרים ונקבה - נותן חמש סלעים לכוהן.
- שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות - אין כאן לכוהן כלום.
- אחת ביכרה, ואחת שלא ביכרה,
- וילדו שני זכרים - נותן חמש סלעים לכוהן.
- מת אחד מהן בתוך שלשים יום - האב פטור.
- מת האב, והבנים קיימין -
- רבי מאיר אומר:
- אם נתנו עד שלא חלקו - נתנו,
- ואם לאו - פטורין.
- רבי יהודה אומר: נתחייבו הנכסים.
- רבי מאיר אומר:
- זכר ונקבה - אין כאן לכוהן כלום.
(ה) שתי נשים של שני אנשים שלא ביכרו,
- וילדו שני זכרים - זה נותן חמש סלעים לכוהן, וזה נותן חמש סלעים לכוהן.
- מת אחד מהן בתוך שלשים יום -
- אם לכוהן אחד נתנו - יחזיר להן חמש סלעים,
- ואם לשני כהנים נתנו - אינן יכולין להוציא מידם.
- זכר ונקבה -
- האבות - פטורין,
- והבן - חייב לפדות את עצמו.
- שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות - אין כאן לכוהן כלום.
(ו) אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה, של שני אנשים,
- וילדו שני זכרים - זה שלא ביכרה אשתו, נותן חמש סלעים לכוהן.
- זכר ונקבה - אין כאן לכוהן כלום.
- מת הבן -
- בתוך שלשים יום - אף על פי שנתן לכוהן, יחזיר לו חמש סלעים,
- לאחר שלשים יום - אף על פי שלא נתן, יתן.
- מת ביום שלשים - כיום שלפניו.
- רבי עקיבה אומר:
- אם נתן - לא יטול,
- ואם לא נתן - לא ייתן.
[ז] *הערה 1: מת האב -
- בתוך שלשים יום - בחזקת שלא נפדה, עד שיביא ראיה שנפדה,
- לאחר שלשים יום - בחזקת שנפדה, עד שיאמרו לו שלא נפדה.
- הוא לפדות, ובנו לפדות - הוא קודם את בנו.
- רבי יהודה אומר: בנו קודמו,
- שמצותו על אביו, ומצות בנו עליו.
- רבי יהודה אומר: בנו קודמו,
(ז) [ח] חמש סלעים של בן - במנה צורי,
- שלשים של עבד,
- וחמישים של אונס, ושל מפתה,
- ומאה של מוציא שם רע.
- וכולם - בשקל הקודש, במנה צורי.
- כולם נפדים בכסף, ובשוה כסף - חוץ משקלים.
(ח) [ט] אין פודים -
- לא בעבדים, ולא בשטרות,
- ולא בקרקעות, ולא בהקדשות.
- כתב לכוהן שהוא חייב לו חמש סלעים -
- חייב ליתן לו - ובנו אינו פדוי,
- לפיכך, אם רצה הכוהן ליתן לו מתנה - רשאי.
- המפריש פדיון בנו, ואבד - חייב באחריותו,
- שנאמר: "יהיה לך, אך פדה תפדה" (במדבר יח טו).
(ט) [י] הבכור -
- נוטל פי שנים בנכסי האב,
- ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם,
- ואינו נוטל פי שנים בשבח,
- ולא בראוי כבמוחזק,
- ולא האשה בכתובתה, ולא הבנות במזונותיהן, ולא היבם.
- וכולם - אינן נוטלין בשבח, ולא בראוי כבמוחזק.
(י) [יא] אלו שאינן חוזרין ביובל -
- הבכורה, והיורש את אשתו,
- והמייבם את אשת אחיו,
- והמתנה - דברי רבי מאיר,
- וחכמים אומרין: המתנה - כמכר.
- רבי אלעזר אומר: כולם חוזרין ביובל.
- ורבי יוחנן בן ברוקה אומר:
- אף היורש את אשתו - יחזיר לבני משפחה, וינכה להם מן הדמים.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה בכורות ח
משנה בכורות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב