מקרא כפשוטו על בראשית ג יד
- ארור אתה מכל הבהמה וגו' - מן הלשון הזה וממה שמוסיף לומר כל ימי חייך נראה לי שקללת הנחש גרעון ממה שהיה עתיד להיות אלולי נתקלל, ולא ממה שהיה ביום הקללה. והנה נודע שכל מיני הנבראים משביחים והולכים (entwickeln sich), ואינם היום כמו שהיו בימי קדם, כי יש שנגרע מאבריהם ויש שנתחדשו בהם אברים ברבות הימים, הכל לשבח המין וצרכיו. ונתקלל הנחש שלא יתחדש בו דבר לשבח, וישאר כמות שהוא כל הימים, ולולא קללתו היה מביא רגלים להלוך בהן. זו נראה לי כונת הכתוב. וקצת משמע כן ממה שאמרו בסוטה (ט' ע"ב) אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונך תלך.
- ועפר תאכל - אין אכילה זו עקרה כמשמעה, שאין בריה בעולם שיהא עפר מאכלה. והוא כמו ואויביו עפר ילחכו (תהלים ע"ב ט') שפירושו יהיו שפלים ונבזים וכמו שנאמר מקים מעפר דל (ש"א ב' ח'), ודבקה לעפר נפשי (קי"ט כ"ה). אף כאן לפי שהנחש אין לו רגלים, ונתקלל שלא תהיינה לו רגלים לעולם, והוא דבק לעפר, יפול בו הלשון הזה. וכבר נאמר ילחכו עפר כנחש (מיכה ז' י"ז) מן הטעם הזה. וישעיה שאמר (ס"ה כ"ה) ונחש עפר לחמו דבר אל העם כדברם המה איש אל רעהו, שעם הארץ הבינו הדברים כפשוטם, ומתוך דעתם דבר אליהם. ואל תתמה על זאת, כי עוד תשוב תראה גדולה ממנה, שהנביא מדבר בה' ולשונו לשון עובדי אלילים, לפי שהלשון שהנביא מדבר לשון העם, והיא להם מימי אליליהם. ראה דברי למטה ז' י"א.