מצוה:שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. (דברים כה, ה)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שנז    ספר החינוך: מצוה תקצז    ספר מצוות גדול: לאו פג

באחרונים
שולחן ערוך: טור אבן העזר, סימן קנט