מצוה:שלא יבוא הגיס על יבמתו ולא יישאנה לאחר החליצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שלא יבוא הגיס על יבמתו ולא יישאנה לאחר החליצה
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. (דברים כה, ט)

בחז"ל
תלמוד בבלי: מסכת יבמות, פרק ה

בראשונים
משנה תורה: הלכות , פרק
ספר המצוות לרמב"ם: אינו מונה מצוה זו    השגות הרמב"ן: לאו יד    ספר החינוך: אינו מונה מצוה זו   



לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן

[[קטגוריה:]]

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.