מצוה:לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ.
(שמות כא, ח)
היא שצונו לפדות אמה העבריה. והוא אמרו יתברך והפדה.
פדיה זו יש לה דקדוקים ותנאים ובה משפטים רבים. וכבר התבארו במסכת קדושין. ושם התבאר דין אמה העבריה על השלמות.
ובמכילתא אמרו בפירוש ואם שלש אלה לא יעשה לה: יעד לך, או לבנך, או פדה אותה.
לפדות אמה העבריה, שנאמר (שמות כא ח) והפדה. וזו מצות עשה, כלומר שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה, כמו שאמרו ז"ל (קידושין יד:) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דינרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דינרים, שיקחם וישלחנה ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רווח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב, ולבני ישראל שהם בני מלכים רחמנים בני רחמנים, ראוי להם לעשות חסד עם הבריות, אף כי לאשר עבדום, ואפילו יום אחד.
משרשי המצוה מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקידושין.
מצות עשה לפדות אמה העבריה, דכתיב והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה [שם דף י״ז]. ומפדין אותה בעל כרחו דאב משום פגם משפחה כדאיתא בקידושין [דף י״ח]. ואם לא נפדית עובדת שש כעבד עברי שמכרוהו בית דין, שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגומר, ויצאה בתחילת שבע.
ואם פגע בה יובל בתוך שש, יוצאה בחנם כעבד. [ומבואר לעיל בע״ב] [בדף י״ז] אם מת האדון, אף על פי שהניח בן יוצאה בחנם כנרצע, שנאמר ואף לאמתך תעשה כן. [כדעיל בע״נ] כתב לה שטר שיחרור, יוצאה בחנם כעבד. [בדף י״ד] יתרה אמה עבריה שהיא יוצאה בסימנים, שנאמר ויצאה חנם, הכתוב ריבה לה יציאה אחרת יתר על העבד והיא הבאת סימני נערות [שם דף ד׳]. [שם] ואם הייתה הבת איילונית שאין לה ימי נערות אלא יוצאה מקטנותה ליבגר, כיון שבגרה תצא לחירות. [שם דף ט״ז וכ׳]
אין אמה העבריה יוצאה בראשי אברים, שנאמר לא תצא כצאת העבדים. [שם] וכן עבד עברי, אם הפיל אדוניו שנו או סימא את עינו, משלם לו כדין החובל בחברו. [בדף י״ד]
אמה העבריה נקנית בכסף ובשוה כסף ובשטר. [הבי איתא שם גבי שדה דף כ״ו] כיצד בשטר? כותב על הנייר או על החרס בתי מכורה לך בתי קנוייה לך ונותן ביד האדון. [בדף ט״ז] ושטר אמה העבריה האב כותבו, לרב חסדא. ולרב הונא, האדון כותבו. נמצאת למד שנקנית בשני דברים וקונה את עצמה בששה דברים כאשר בארנו.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.