מצוה:לא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. (ויקרא כג, כד-כה)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות שביתת יום טוב, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שכו    ספר החינוך: מצוה שיא    ספר מצוות גדול: לאו עג

באחרונים
שולחן ערוך: טור אורח חיים, סימן תצה-תקכט