מצוה:לא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. (ויקרא יח, כא)
וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. (ויקרא יט, יב)
וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. (ויקרא כב, לב)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות יסודי התורה, פרק ה
ספר המצוות לרמב"ם: לאו סג    ספר החינוך: מצוה רצה    ספר מצוות גדול: לאו ב

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן קנז