מצוה:לא להשהות ברשותנו משקלות ומידות חסרות
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
(דברים כה, יג)
שהזהירנו מהיות המשקולות והמדות חסרות אצלנו בבתינו אף על פי שלא יעשה בהם מקח וממכר. והוא אמרו יתעלה לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה וכן איפה ואיפה.
ולשון גמרא בתרא (דף פ"ט:) אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתירה בתוך ביתו ואפילו הוא עביט של מימי רגלים.
ולא תחשוב שאמרו לא יהיה לך איפה ואיפה ולא יהיה לך אבן ואבן שהן שני לאוין. אמנם בא להשלים דיני המצוה עד שיפורשו מיני השיעור והם המשקל והמדה כאילו יאמר לא יהיה אצלך שני שיעורין לא במדידה ולא במשקל כמו שבארנו במצות עשה. ואמרו לא יהיה לך אבן ואבן לא יהיה לך איפה ואיפה הוא כמו אמרו לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך שהוא לאו אחד כולל מינים הרבה אשר בהם כולם ענין אחד בעצמו, ולא בהכפל הלשונות ירבו המצות כשיהיה ענין אחד כמו שהקדמנו בשרש תשיעי, וכבר קדם לנו כגון זה במצות לא תעשה, והוא אמרו לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור.
הערות
קישורים
שלא נשהה מאזנים ומשקלים חסרים עמנו ואף על פי לא נשא ונתן בהן
שנמנענו שלא להשהות את המשקלים והמאזנים החסרים בבתנו, ואף על פי שלא נשא ונתן במקחנו ובממכרנו בהן, פן יהיה לנו למוקש, ועל זה נאמר (דברים כה יג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. וכן לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה. וכן אמרו זכרונם לברכה בבבא בתרא (דף פט:) אסור לאדם שישהא מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו הוא עביט של מימי רגלים.
וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בספר המצוות ל"ת רעב), ואל תחשב שיהיו שתי מצות אחר שהן שני לאוין, אמנם באו להשלים דיני המצוה עד שיכללו שני מיני השעור, והם המשקל והמדה, כאילו הוא אומר לא יהיה לך שני שעורין לא במדה ולא במשקל, כמו לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשר כל דבר אשר ישך, שהכל לאו אחד, כי לא בהכפל הלשונות תרבינה המצות כשיהיה הענין אחד, וכן לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר (שמות יג ז). שהן לאו אחד, לפי שהענין אחד אלא שנאמרו לבאור תשלום הענין.
משרשי מצוה זו, וקצת דיניה כמנהגי בספר הזה כתבתי בסדר קדשים תהיו (מצוה רנט) במצות צדוק המאזנים (מצוה רנח) והאזהרה שלא לשקר בהם, ומשם תראה מה שצריך לך בזו.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה ושוהה משקל חסר או מאזנים חסרות בתוך ביתו, ואפילו לא ישקל בהם לעולם עבר על לאו זה, ואין בו מלקות, לפי שאין בו מעשה, ועוד שאפילו עבר ושקל בהם לתשלומין נתן, וכבר נודע שאין לוקין אלאו שנתן לתשלומין.
לא יהיה בכיסך. אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב, אינו משלם תשלומי כפל אלא משלם לו המדה או המשקל. ואין לוקין על לאו זה מפני שהוא חייב בתשלומין. כל שמשהא בביתו או בחנותו מדה חסרה או משקל חסר, עובר בל"ת שנ' בפר' תצא לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. בב"ב [דף פ"ט] שאסור אפי' לעשות המדה עביט של מימי רגלים ואע"פ שאינו לוקה ומוכר בה שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. [שם]
היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע וזו המדה או המשקל בלא חותם הר"ז מותר להשהותם לשאר תשמישי הבית. ותניא בספרי [תצא] יכול לא יעשה אדם ליטרא רביע ליטרא סאה וחצי סאה ת"ל גדולה או קטנה גדולה שמכחשת את הקטנה ומסקינן בב"ב [דף צ'] שטועין בני אדם ברובע הילכך עושה אדם מדותיו סאה ותרקב [שם] דהיינו חצי סאה ורביע סאה וקב וחצי קב ורובע הקב ותומן פי' ג' ביצים מדה המחזקת שמינית הקב וחצי תומן הם ביצה ומחצה ועוכלא [בדף צ' כל הסוגיא] וכמה היה עוכלא אחר מחמשה ברובע דהיינו ביצה וחומש ביצה כך הגירסא בתוספתא ובפירש ר"ח, אבל לא יעשה קביים שלא יתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה ומקשה התלמוד א"כ לא יעשה חצי תומן ועוכלא שהן אינם יתירין זה על זה כי אם חומש וחצי חומש והוא פחות מרביע וכל שכן שנוח לטעות בהן שהרי העוכלא ששה חומשין ואם היה חצי תומן יתר שני חומשין מעוכלא אז היה יתר רביע והוא אינו יתר אלא חצי חומש בל זה פי' ר"ח ועיקר ומתרץ דבמדות קטנות בקיאין בני אדם ולא יבאו לטעות וכן במדות הלח עושה הין וחצי הין ורביעית ההין לוג חצי לוג רביעית הלוג שמינית הלוג דהיינו חצי ביצה ורביע ביצה וחצי שמינית כך הגירסא בתוספתא [היינו בגמ' שם] אבל בספרים שלנו גורס ואחד משמנ' בשמינית ומדה זו שמה קורטב וכן היא בתוספתא שלפנינו [בב"ב דף רס"ג] ואמר ר' חיים כהן אבי אמי שזאת הגירסא עיקר מדגרי' בסוטה [דף ה'] כל אדם שיש בו גסות הרוח עוכרתו ק"ו מים ומה ים שיש בה כמה רביעיות הרוח עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעי' לא כ"ש פי' רביעית דם ואומר שם ותלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמנה בשמינית ואם אין אנו גורסי' כאן אחד משמונה בשמינית היכן מצא זה השיעור ואומר אני שאין זה הוכחה שהר"ז השיעור במקום אחר בסוף תוספתא דתרומה [דף ס"ב] גבי תרומת מעשר והבאתיה במצות התרו' [מ"ע קל"ד] וכן במשנה בפ' בתרא דתרומות [דף ס'] ומ"מ שמענו שהיא מדה כדברי זקני' ולא אסרו לעשות רביעית ההין ושלישית ההין אע"פ שמתחלפין זה בזה הואיל והיו במקדש מימות משה רבי' [דיני גזל הגוי בפ' הגוזל בתרא דף קי"ג] אחד הנושא ונותן עם ישראל או עם עכו"ם עובד ע"ז אם מדד או שקל בחסר עובר בל"ת וחייב להחזיר, וכן אסור להטעות את העכו"ם בחשבון אלא ידקדק עמו שנ' וחשב עם קונהו ואע"פ שהוא כבוש תחת ידך קל וחומר לעכו"ם שאינו כבוש תחת ידך והרי הכתוב כלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול ואף על פי לדברי האומר בגיטין [דף קי"א] שגזלו של גוי מותר זהו בגוי שצערו לישראל ואף בזו אין הלכה כמותו אבל בחנם אף הוא מודה שאסור לגזול הגוי והקפידה תורה על גזל הרשעים כמו שנ' ותמלא הארץ המס וכן ראיתי בתוספתא דב"ק הגוזל את העכו"ם חייב להחזיר לו וחמור גזל הגוי מגזל יהודי מפני חילול השם, אמר ר' לוי [בב"ב דף פ"ח] גדול עונשן של מידות מעונשן של עריו' ומסיק [שם כל הסו' בתו'] שעריות איפשר בתשובה כל זמן שלא הוליד ממזר אבל אם הוליד ממזר ה"ז מעוות לא יוכל לתקון כדאמ' ביבמות [דף כ"ד] וגבי מדות שגוזל את הרבים לא אפשר בתשובה דאינו יודע למי ישיב ואע"ג דאמרי' בביצה [דף כ"ט] יעשה בהן צרכי רבים לאו תשובה גמורה היא כיון שאינו משיב לבעלי' אלא מה שאפשר לו לעשות עושה ומ"ע של צידוק המאזני' והמשקלות נתבארו בסמ"ע [מ"ע ע"ב].
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.