סמ"ג לאו קנא
לא תעשו עוול. כתוב בפ' קדושים לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. ותניא בת"כ [קדושים פ' ח'] אם בדין הרי הדין אמור, אם כן למה נאמר במשפט במדה? מלמד שהמודד נקרא דיין שאם שיקר במדה נקרא ע"ס שח"ת סי' פי' עוול משוקץ שנוי חרם תועבה כי בכל אלה נכתב תועבה. וכתיב במשקולת כי תועבת ה' כל עושה אלה, כל עושה עוול, וגורם חמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל לחרב, ומגלה אותם מארצם. ומדה זו מדת הארץ, במשקל זו טורטוני. ותניא בב"ב [דף פ"ט] ובב"מ [דף ס"א] במדה זו מדת קרקע, שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים. פי' רבי' שמואל שבימות החמה החבל יבש וקצר יותר מבימות הגשמים, ור"ח פי' שבימות הגשמים הקרקע קווץ ובימות החמה מתבקע ומוסיף במדתו. במשקל, שלא יטמין משקלותיו במלח .פי' רבינו שמואל מפני שהוא מכביד ואין נראה לר"ת [בתו' שם] דהא משמע דבמוכר איירי דומיא דבמשורה שלא ירתיח לכן מפרש ר"ת שהוא מיקל המשקולת ושואב את הכובד. וכן יש בירו' מפני שהמלח שואב את המשקל. ובמשורה, שלא ירתיח שלא ישפוך לתוך המדה במקום גבוה כדי שיעלה הקצף אישקומא בלעז ונראה כמלא. ולעניין זה יש בה שוה פרוטה כגון בדבר יקר הוצרך ליכתוב לעבור משעת הרתחה. כדאמר נמי בפרק איזהו נשך [דף ס"א] לאו דכתב רחמנא גבי משקלות למה לי לטומן משקלותיו במלח ומקשינן האי גזילה מעליית' הוא ומשני לעבור עליו משעת עשייה והדברים ק"ו ומה משורה שהיא קטנה כ"כ שלשי' וששה יש מהן בלוג הקפידה תורה על רתיחת' שהיא פחות ממאה בלוג ק"ו ברתיחת כלי גדול. [מיימוני פ"ז דהלכות גניבה עיין שם במ"מ]