מצוה:לא להניח אמורי הפסח להיפסל בלינה
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר.
(שמות כג, יח)
הזהירנו מהניח אימורין של פסח שלא יקריבו עד שיפסלו בלינה, והוא אמרו "לא ילין חלב חגי עד בקר" (שמות כג, יח). והוא הדין לשאר אימורין של קרבנות. ולשון מכילתא "לא ילין חלב חגי" בא הכתוב ללמד על החלבים, שהם נפסלין בלינה על גבי הרצפה. וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בלשון אחר, אמר: "לא ילין לבקר זבח חג הפסח" (שמות לד, כה).
שלא להניח אמורים של פסח עד הבוקר שלא יקריבו אותן, והן נפסלין בשהייה זו ונקראין 'נותר', שנאמר "ולא ילין חלב חגי עד בקר" (שמות כג, יח). והוא הדין לשאר אמורין ולשאר קרבנות. ולשון מכילתא (שם) "לא ילין חלב", בא הכתוב ללמד על החלבים שנפסלין בלינה. וכבר נכפלה זאת המניעה במקום אחר, שנאמר "ולא ילין לבקר זבח חג הפסח" (שם לד, כה).
משרשי המצוה כי כבוד הקורבן להקריבו בזמנו הקבוע אליו. והמעביר המועד נראה כמתייאש ומשליך הדבר אחרי גוו, ואיננו מתעורר ומתפייס כונותיו אל העבודה יפה, ומפני כן נפסלין בכך.
מדיני המצוה מה שאמרו (פסחים סד:) שמצוה להקטיר אמורי כל זבח וזבח בפני עצמו. ומה שאמרו (מנחות עב.) שמצות הקטרתן אחר שחיטה סמוך, ואם לא הקטירן כן, מקטירן כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ודוקא כשחל ארבעה עשר בניסן להיות בשבת, שחלבי שבת קרבין ביום טוב, אבל אם חל ארבעה עשר בניסן בחול -- אין מקטירן בלילה, שאין מקטירין חלבי חול ביום טוב, דיום טוב עשה ולא תעשה ודוחה לאו דלא ילין. ויתר פרטיה בפסחים.
ונוהגת בזמן הבית בזכרים כהנים. והעובר ולא הקריבן, אינו לוקה לפי שאין בו מעשה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.