סמ"ג לאו שמט
שלא "ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דברים טז, ד). ותניא במסכת פסחים (דף עא.) לימד על חגיגת י"ד שבאה עם הפסח בזמן שהחבורה מרובה, כדי שיהא הפסח נאכל על השובע. [*כדאמר במשנה שם דף ס"ט] שאותה חגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד או אינו אלא ליום ולילה. כשהוא אומר מיום הראשון לבוקר, הרי בוקר שני אמור.
אף על פי שבן תימא חולק שם [בדף ע'] על ברייתא זו, ברייתא זו עיקר שהיא שנויה סתם. זה שאמרה תורה "וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר", נחלקו שם. [דף ע' כל הסוגיא] יש אומרים צאן לפסח, בקר לחגיגה. ורבא בר אבוה דורשו שם וכי פסח בא מן הבקר? אלא לימד על מותר פסח שקרב שלמים שהם דברים הבאים בין מן הצאן בין מן הבקר. ומסקינן שם שבי"ד שחל להיות בשבת, שאין מביאין חגיגה עם הפסח, לפי שאינה דוחה שבת.