מצוה:לא להלין את התלוי, וכן את כל המתים
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.
(דברים כא, כג)
שהזהירנו מעזוב תלוי על עץ ללון כדי שלא יתחדש מזה פרסום ברכת השם בהתבוננות כשנראה שאנחנו לא נתלה זולת מגדף ועובד עבודה זרה כמו שבא את ה' הוא מגדף. והאזהרה מלאו זה "לא תלין נבלתו על העץ". ולשון ספרי: "לא תלין נבלתו" זו מצות לא תעשה.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו בששי מסנהדרין.
שלא נעזוב התלוי להלין על העץ, שנאמר "לא תלין נבלתו על העץ" (דברים כא, כג), זו מצות לא תעשה. כל ענין המצוה כתוב במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקלז) ואין להאריך במה שאין צורך בו. ושם כתוב שאף המלין מתו שלא לכבודו עובר בלאו.
"וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא..." (דברים, כא) ושנינו בפרק נגמ' הדין [דף מ"ו] לא הרוגי בית דין בלבד אמרו, אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין, אינו עובר עליו.
ואמר' בגמרא [שם] אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מניין למלין את מתו שעובר בלא תעשה? שנאמר כי קבר תקברנו. מה ת"ל תקברנו, מכאן למלין את מתו שעובר בל"ת. ואית דאמרי א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי: רמז לקבורה מהתורה מניין? ת"ל כי קבר תקברנו, מת"ל תקברנו מכאן רמז לקבורה מה"ת.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.