מצוה:לא להלבין פני אדם מישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להלבין פני אדם מישראל
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (ויקרא יט, יז)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות דעות, פרק ו
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שג    ספר החינוך: מצוה רמ    ספר מצוות גדול: לאו ו