סמ"ג לאו ה
שלא תשנא את אחיך בלבבך. אין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. ותניא בתורת כהנים ומביאה בערכין (דף טז:) יכול לא יכנו ולא יסטרנו ולא יקלקלנו? ת"ל בלבבך, בשנאה שבלב הכתוב מדבר. וגרסינן ביומא (דף לח.) על מעשה בית גרמו בלחם הפנים ובית אבטינס בקטרת שבקשו חכמים לדחותם ממקומם ולא יכלו מכאן אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ע"כ אל ישנא אדם את חברו כשמרויח אצלו ודואג פן יקפח פרנסתו (פ"ו מהל' דעות) כשיחטא איש לאיש לא ישנאנו וישתוק כמו שנא' ברשעים ולא דבר אבשלום עם אמנון אלא מצוה להודיע ולומר לו למה עשית לי כך וכך שנ' הוכה תוכיח את עמיתך. ואם חזר בו ובקש ממנו למחול לו לא יהא המוחל אכזרי שנא' ויתפלל אברהם אל האלהים, כמו ששנינו בבבא קמא (דף צב.) אמנם אם ראה אדם באדם דבר עבירה והוכיחו פעמים רבות ולא קיבלו מותר לשנאותו כדאמר בפסחים (דף קיג:) כי תראה חמור שונאך רובץ דמיירי בזה הענין שראה בו דבר עבירה שמותר לשנאותו וכן כתוב יראת ה' שנאת רע.