מצוה:לא להונות עבד שברח אלינו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להונות עבד שברח אלינו
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ. (דברים כג, יז)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות עבדים, פרק ח
ספר המצוות לרמב"ם: לאו רנה    ספר החינוך: מצוה תקסט    ספר מצוות גדול: לאו ז

באחרונים
שולחן ערוך: טור חושן משפט, סימן רכח