מצוה:לא לגלות ערוות בת הבן
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.
(ויקרא יח, י)
הזהירנו מגלות ערוות בת הבן, והוא אמרו "ערות בת בנך [...] לא תגלה" (ויקרא יח, י).
שלא לגלות ערות בת הבן, שנאמר "ערות בת בנך וגו' לא תגלה" (ויקרא יח, י). ולפי הדומה כי האיסור הוא בין שהבן כשר או אפילו ממזר, בנו הוא מכל מקום. ובין שבת הבן גם כן, כשרה או אפילו ממזרת.
שורש איסור הקרובות, כתבתיהו באיסור ערות אם (מצוה קצ).
מדיני המצוה מה שאסרו זכרונם לברכה (יבמות כב.) לגדר איסור זה, והיא בת בת בנו בלבד וכן בת בן בנו בלבד. ויש אומרים שאין הפסק לאסורים אלו לעולם, כי כל יוצאי ירכו של אדם אסרו עליו עד סוף כל הדורות. ויתר פרטיה בסוף הסדר (מצוה ריא) תראה היכן הם.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ושכב את בת בנו, במזיד ויש עדים חייב שריפה, כמו שאמרו זכרונם לברכה בסנהדרין (דף עה.). ואם אין עדים חייב כרת. בשוגג, מביא חטאת קבועה בזמן הבית. ואם שכב את בת בת בנו וכן כל שאר השניות, לוקה מכת מרדות.