מצוה:לא לבנות אבני מזבח גזית
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.
(שמות כ, כא)
שהזהירנו מבנות מזבח מאבנים שנגע בהן ברזל.
והוא אמרו יתעלה לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה. ואם בנה מהן מזבח פסול ולא יקריבו עליו.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשלישי ממדות.
קישורים
שלא לבנות אבני מזבח גזית
שלא נבנה מזבח אבנים שיגע בהן ברזל. שנאמר (שמות כ כא) לא תבנה אתהן גזית. פירוש 'גזית' [1] הוא כשפוסלין מן האבן בכלי ברזל. ואם נבנה באבני גזית, פסול.
משרשי מצוה זו, שנקבע בנפשותינו מיום עשותו שבסבתו תבא לנו מחילת העון והברכה והשלום אחרי כן, ועל כן לזכור זה הדבר נצטוינו שלא לעשות בו דבר בכלים המוכנים להשחתה, וזהו הברזל שכורת ומוכן תמיד לשפוך דם. וכבר הקדמתי לך בתחלה כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ומחשבותיו הולכות לעולם אחרי מעשיו, על כן ראוי לנו לעשות דמיונות הפעולות כפי כונת הדברים. והסכל המבהיל השומע דברים אלה לא ידע ולא יבין.
דיני המצוה, כגון מהיכן היו מביאין אותן האבנים שבונין בהן המזבח, שאמרו ז"ל (משנה, מדות ג, ד) כי מן בתולת קרקע או מן הים הגדול היו מביאין אותן, ודין אם נגע ברזל באבן אחר שנבנית במזבח אם פוסלת הכל או היא לבדה פסלה, ומה שאמרו ז"ל כשמלבנין את המזבח פעמים בשנה שלא ילבנוהו בכלי שיהא בו ברזל כדי שלא יגע הברזל באבן, ויתר פרטיה מבוארים במסכת מדות[2].
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות, והעובר עליה ובנה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש -- לוקה.
אלו הן מצות לא תעשה התלויות במקדש
שלא לבנות אבני מזבח גזית, דכתיב בפרשת יתרו "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית" וגו' וכתיב בפרשת תבא על עניין הר עיבל "ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהן ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך". הרי הכתוב הזה מלמד על אם מזבח אבנים שאינו רשות אלא חובה.
גרסינן בזבחים [דף נ"ד] תני לוי כיצד בונין את המזבח? מביא מלבן שהוא שלשים ושתים על שלשים ושתים וגבהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות פי' לחות כמו דגים מפולמין בביצה [דף כ"ד] ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו יסוד, וחוזר ומביא מלבן שהוא שלשים על שלשים וגבהו חמשה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו סובב, וחוזר ומביא מלבן שהיא כ"ח על ב"ח וגבהו שלשה ומביא חלוקי אבני' מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו מקום המערכה, וחוזר ומביא מלבן שהוא אמה על אמה וגבהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמו' בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן וכן כל קרן וקרן.
ומקשה שם מדתניא במסכת מדו' [דף ל"ה] היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת אבל קרן דרומית לא היה לו יסוד ובכאן משמע שהיה לו יסוד ומתרץ דמחית מידי תותיה ושקיל ליה פי' נתן בתוך המלבן חתיכות של עץ או אבן כמד' היסוד ואחר שגמר המזבח נוטלן, ואומר שם דאי לא תימא הכי הא דאמר רב כהנא קרנות המזבח חלולות היו שנאמר ומלאו כמזרק בזויות המזבח, וכאן משמע שלא היו חלולות אלא ודאי מחית מידי תותי ושקיל ליה דאין לשבר הבניין אחר כך כי אבנים שלמות אמר רחמנא כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הצפורן כסכין של שחיטה הרי היא פסולה לכבש למזבח שנ' אבנים שלמות תבנה והסיד שנפגם משנבנה טפח, ר' אלעזר בן יעקב אומר כזית כדאיתא בחולין [דף י"ח].
שנינו במסכת מדות [דף ל"ז] אחד אבני מזבח ואחד אבני הכבש היו חופרין מבקעת בית כרם פי' הוא מקום אשר לא עובד בו ולא נזרע וחופרין שם למטה ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהם ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה, נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשרות, ומלבנין אותו פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג, וההיכל פעם אחת בפסח ולא היו סדין אותם בכפים של ברזל שמא יגע בו, כשבונין את ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות שנ' אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית ואין מפצלין את אבני הבניין בהר הבית אלא מפצצין אותן ומסתתין אותן מבחוץ שנ' ומקבות הגת וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ותניא במכילתא [יתרו פרש' י"א] ובתוספתא דסוט' לא נשמע בבית אבל נשמע בחוץ ואין עושין אכסדראות של עץ בכל העזרה כדאיתא בתמיד [דף כ"ח]:
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.