מצוה:לא לאכול עוף טמא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לאכול עוף טמא

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

יג וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה. יד וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ. טו אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ. טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ. יז וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף. יח וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם. יט וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף. כ כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. (ויקרא יא, יג-כ)

בחז"ל
משנה: מסכת חולין, פרק ג

בראשונים
משנה תורה: הלכות מאכלות אסורות, פרק ב
ספר המצוות לרמב"ם: לאו קעד    ספר החינוך: מצוה קנז    ספר מצוות גדול: לאו קכח

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן פב