מצודות על צפניה ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על צפניהפרק ב' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה ב', ז':

וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֙רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שבותם שְׁבִיתָֽם׃


 

מצודת דוד

"בערב ירבצון" - ר"ל שם ינוחו בהשקט

"כי יפקדם" - כי ה' יזכרם לטובה ואת בני שבי הגולה יניחם בהשקט ומרגוע

"עליהם ירעון" - ר"ל יתענגו בטובה

"והיה חבל" - המחוז ההיא תהיה לשארית בית יהודה ומוסב לתחלת הענין שאמר אם תבקשו צדק וענוה לא תהיו כלים בגולה ותשובו פה ותמצאו ערי פלשתים שוממין אז תירשו אתם את הערים ההם 

מצודת ציון

"ירעון" - מלשון מרעה

"ירבצון" - ענין השכיבה לנוח

"ושב" - ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)

"שביתם" - מלשון שבי הגולה