מצודות על נחמיה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על נחמיה · יב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישוע" - הוא יהושוע כ"ג והוא עם זרובבל היו ראשי העולים

"שריה" - רצה לומר ואלה הכהנים העולים שריה וגו'

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחיהם" - רצה לומר אשר עלו עם אחיהם והמה יתר הכהנים

"בימי ישוע" - חוזר הוא על הראשים לומר שהיו ראשי הכהנים בימי יהושוע כהן גדול

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והלוים" - העולים עמהם היה ישוע וגו'

"על הידות" - אשר היה ממונה על ההודות וההילול לראש התחלה כמ"ש למעלה

"מתניה וגו'" - ראש התחלה יהודה וגו'

"הוא ואחיו" - הוא עלה עם אחיו הם אנשיו ובני סיעתו

מצודת ציון

"הידות" - מלשון הודות והלול

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחיהם" - של מתניה ואנשיו

"לנגדם" - לעומתם ושוה להם היו חלוקים הם עם אנשיהם למשמרות כמוהם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישוע" - יהושוע כהן גדול הוליד את יויקים ושמש הוא תחתיו בכהונה גדולה וכן כולם הנחשבים פה שמשו בכהונה גדולה זה אחר זה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשריה" - למשמרת אנשי שריה היה מריה הראש וכן כולם ולא חש להזכיר כל הכ"ד משמרות והם המה ראשי הכהנים שזכר למעלה בקצת שינוי השמות וגם למעלה לא זכר כ"א כ"ב וכאן כלל מנימין ומועדיה באחת ולא זכר חטוש ואולי כללו במי

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למנימין למועדיה" - המשמרת ההיא היתה נקראת בשתי השמות ע"ש שניהם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלוים בימי אלישיב" - רצה לומר הלוים אשר היו בימי אלישיב כהן גדול ובימי יוידע בנו אשר כיהן תחתיו ובימי בנו יוחנן (הוא יונתן הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות) ובימי בנו ידוע בימי כולם היו כתובים ראשי אבות הלוים ההם ואף ראשי אבות הכהנים כמוהם היו כתובים לראשים על מלכות דריוש רצה לומר ע"פ מצות המלך אבל לא היו הראשים ההם ראוים אל המעלה ההיא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני לוי וגו'" - ראשי האבות מבני לוי היו עוד כתובים על ספר דברי הימים למען יעמוד שמם לזכרון

"ועד ימי וגו'" - רצה לומר אבל לא התמיד הדבר כל אחד עד ימי יוחנן בן בנו של אלישיב כי כאשר כהן הוא עמד ובטלה לבל יעמדו עוד לזכרון

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראשי הלוים" - עתה חזר לחשוב ראשי הלוים שהיו בימי יויקים כדרך שחשב ראשי אבות הכהנים

"ואחיהם" - שאר ראשי האבות היו לנגדם רצה לומר שוה להם אלו כאלו להודות ולהלל בההלולים אשר צוה דוד להלל בהם

"משמר לעומת משמר" - כל משמר היה שוה למשמר האחד ולא היה להאחד מעלה ויתרון על האחר והוא כפל ענין במ"ש

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שומרים שוערים" - הוא כפול במ"ש ולתוספת ביאור

"משמר" - המשמר הזה היה קבוע לשמור באספי השערים והוא בית האספים הנזכר בדברי הימים א' (כו טז) והוא שם מקום על ענין ידוע אצלם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה וגו'" - ראשי אבות הכהנים והלוים והשוערים האלו היו בימי יויקים וגו'

מצודת ציון

"הפחה" - המושל

"הסופר" - החכם

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובחנוכת וגו'" - ובעת שעשו חנוכת החומה לקדש את העיר כמ"ש בסמוך

"בקשו" - חפשו אחר הלוים להביאם ממקומם לירושלים

"מצלתים" - על המצלתים וגו'

מצודת ציון

"ובחנוכת" - התחלת דבר מה לעמוד בה משם והלאה קרוי חנוך בלשון מקרא

"מצלתים וגו'" - מיני כלי נגון

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאספו" - רצה לומר נאספו מן ירושלים עצמה ומן הככר אשר סביבות ירושלים ומן וגו'

מצודת ציון

"הככר" - המישור

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויטהרו" - טבלו מטומאתן

"ויטהרו את העם" - זרזו את העם לטהר עצמן

"ואת השערים" - טהרו את השערים מכל טומאה ומיאוס

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעל לחומה" - למעלה על החומה

"ואעמידה" - רצה לומר הבאתי שמה שתי לחמי תודה גדולות רצה לומר מלחם החמץ שבתודה שהן גדולות מן המצות שבתודה כן ארז"ל ובהן היו מסבבים את העיר לקדשה

"ותהלוכות" - התחלת ההלוך בהן היה אל הימין

"מעל לחומה" - רצה לומר מן המקום אשר העלו אותן על החומה הורידם והלכו עמהן לפני שער האשפות

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריהם" - אחרי הנושאים את לחמי התודה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועזריה וגו'" - לפי שהמה היו מהיותר חשובים לזה פרטם בשמם

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחצוצרות" - ההולך בחצוצרות היה זכריה וגו'

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחיו" - של זכריה

"בכלי שיר דוד" - הלכו בכלי שיר של דוד

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל שער העין" - ומשער האשפות הלכו אצל שער העין

"ונגדם" - נגד עצמן של ההולכים

"במעלה לחומה" - בדרך המעלה העולה על החומה

"מעל" - ומשם הלכו מלפני בית דוד ועד שער המים העומד במזרח

מצודת ציון

"ועל מעל" - ענינם כמו לפני ואצל

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והתודה השנית" - רצה לומר אף נשאו את הלחם השנית

"ההולכת למול" - אשר הלכה מול נגד הלחם הראשונה בשוה לה זה אצל זה ורז"ל נחלקו בדבר

"ואני אחריה" - ואני הלכתי אחר הלחם ההיא מהצד שהלכה היא ועמי הלכו חצי העם העומדים מעל החומה

"מעל למגדל" - משער המים הלכו מלפני מגדל וגו'

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמדו וגו'" - שם עמדו ולא הלכו עוד יותר

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעמודנה" - הביאו לחמי התודה והעמידו בבית ה' ואני אחריהם וחצי הסגנים הלכו עמי

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחצוצרות" - תקעו בחצוצרות

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישמיעו" - כן שם איש

"המשוררים" - המה היו המשוררים ובאו גם המה אל בית ה' לשורר ועמהם יזרחיה הממונה עליהם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גדולים" - רצה לומר מספר גדול ורב

"כי האלהים שמחם" - נתן שמחה בלבם

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפקדו" - היו ממנים גזברים על הלשכות העשויות לאוצרות על התרומות ועל הראשית והיא החלה ועל המעשרות

"לכנוס" - להכניס בהם מכל שדי הערים את המתנות אשר צותה התורה לתת לכהנים וללוים והם התרומות והמעשרות והוא כפל ענין במלות שונות לתוספת ביאור

"כי שמחת יהודה" - כי גדלה שמחת יהודה על הכהנים והלוים העומדים על עבודתם ולזה נתנו לב להיות זהירים בדבר המתנות הראוי להם להעמיד גזברים

מצודת ציון

"הנשכות" - כמו הלשכות

"מנאות" - מתנות וחלק כמו ושלחו מנות (לעיל ח')

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישמרו" - מוסב למקרא שלפניו שאמר כי שמחת יהודה על הכהנים וגו' העומדים וישמרו משמרת אלהיהם בדבר העבודה המוטלת עליהם ובדבר הטהרה שלא תבוא טומאה למקדש ה' והמשוררים והשוערים החזיקו במשמרתם כאשר צוה דוד אל שלמה בנו וכמ"ש בדברי הימים א' (כה)

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בימי דויד" - כי המשמרות נחלקו בימי דוד ואסף שהיו בימי קדם ראשי המשוררים ותקנו שיר של תהלה והודות לאלהים

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מניות המשוררים וגו'" - המתנות הראויות לתת להם

"דבר יום ביומו" - דבר הראוי ביום זה נתנו ביומו ולא אחרו מן המועד

"ומקדישים" - היו מקדישים את המעשר לתת ללוים והלוים היו מקדישים את המעשר מן המעשר לתת לבני אהרן