מצודות על נחום א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מצודות על נחוםפרק א' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחום א', ה':

הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכׇל־י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"ותבל" - הוא החלק מן הארץ המיושבת מבני אדם

"ותשא הארץ מפניו" - הארץ תשרף מפני אש חמתו והוא משל על גודל הרעדה והכליון

"הרים רעשו" - מפחדו ירעשו ההרים וימסו הגבעות גם הוא משל על שרי נינוה וכפל הדבר במ"ש 

מצודת ציון

"התמוגגו" - מלשון המגה והמסה

"ותשא" - ענין שרפה כמו שאו משאת (ירמיהו ו)