מצודות על משלי כה כ
<< | מצודות על משלי • פרק כ"ה • פסוק כ' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀ בְּי֣וֹם קָ֭רָה
חֹ֣מֶץ עַל־נָ֑תֶר
וְשָׁ֥ר בַּ֝שִּׁרִ֗ים עַ֣ל לֶב־רָֽע׃
מצודת דוד
"מעדה" - כמו המעלה על גופו בגד מקושט ביום קרה, ונחמד הוא למראה העין אבל אין בזה שום תועלת להגן מהקור, וכמו השופך חומץ על נתר, שבעבור רכות הנתר וחוזק החומץ יוסדק סדקים ממעל אבל לא יוגבר כח החומץ לחלקו חלקים מפורדים, כן הוא השר בשירי שמחה על לב נשבר המלאה לה תוגה, כי אף אם יפתח פיו למלא שחוק, מכל-מקום הצער שמור בלבו ולא הלך לו.
מצודת ציון
"מעדה" - מלשון עדי וקשוט.
"קרה" - מלשון קרירות.
"נתר" - מין אדמה רכה עשוי לכבס בו, כמו (ירמיהו ב): "אם תכבסי בנתר".
"רע" - מושבר, כמו (משלי כה יט): "שן רועה".