מצודות על מלכים א ג כו
<< | מצודות על מלכים א • פרק ג' • פסוק כ"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • יא • יג • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתֹּ֣אמֶר הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־בְּנָ֨הּ הַחַ֜י אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ כִּֽי־נִכְמְר֣וּ רַחֲמֶ֘יהָ֮ עַל־בְּנָהּ֒ וַתֹּ֣אמֶר ׀ בִּ֣י אֲדֹנִ֗י תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת אַל־תְּמִיתֻ֑הוּ וְזֹ֣את אֹמֶ֗רֶת גַּם־לִ֥י גַם־לָ֛ךְ לֹ֥א יִהְיֶ֖ה גְּזֹֽרוּ׃
מצודת ציון
"נכמרו" - נתחממו כמו (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו והוא ענין חמלה וכן (בראשית מג ל)נכמרו רחמיו
מצודת דוד
"גם לי וגו'" - היות עצם כוונתה היתה לבל תשמח חברתה במיתת בנה כי מה לה להניק בן אשה אחרת ובשמעה שצוה המלך להמיתו רצתה יותר בזה כי אז לא תשמח עוד חברתה והיא לא תניק בן אשה אחרת והמלך השכיל מדעתו מתחילה שתחפוץ יותר בזה