מצודות על מלאכי ג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלאכיפרק ג' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלאכי ג', י"ט:

כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כׇל־זֵדִ֜ים וְכׇל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף׃


 

מצודת דוד

"כי הנה היום בא" - יום המשפט הבא יבער כתנור אש לעשות כליה ברשעים, ויהיו נוחים להשרף כקש, ולהבת אש היום הבא תלהט אותם, עד אשר לא ישאיר מהם שורש וענף, ר"ל רוצה לומר, כלומר לא ישאיר מהם זכרון מה. 

מצודת ציון

"בוער" - ענין שרפה.

"קש" - הוא התבן הדק.

"ולהט" - ענין שרפה והתלהבות, כמו (תהלים קד): "אש לוהט".

"לא יעזוב" - לא יניח .