מצודות על ישעיהו ל כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ישעיהופרק ל' • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ל', כ"ד:

וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃


 

מצודת דוד

"אשר זורה" - ר"ל יחזקו המוץ בתערובות תבואה נקיה אשר זורה ברוח על ידי הרחת ובמזרה להסיר הפסולת כי מרוב הברכה יאכילו גם לבהמות תבואה נקיה

"בליל חמיץ יאכלו" - מאכלם יהיה תבואה בלולה במוץ המחוזק ברב תבואה

"עובדי האדמה" - כי בהם חורשים השדה לזריעה 

מצודת ציון

"והאלפים" - השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו)

"והעירים" - כן יקראו החמורים עודם קטנים

"בליל" - מלשון בלבול וערבוב

"חמיץ" - מלשון חמץ ור"ל מחוזק כדבר המחמץ

"זורה" - ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג)

"ברחת" - שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח

"ובמזרה" - גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה