מצודות על ישעיהו לז כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מצודות על ישעיהופרק ל"ז • פסוק כ"ז | >>
א • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לה • לו • לז • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ל"ז, כ"ז:

וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃


 

מצודת דוד

"ושדמה" - כשבלים הנשדפים טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה כי אז המה חלושים עד למאד ור"ל הנה אני הוא המתיש לפניך את העכו"ם ולא בעוצם ידך נצחתם

"חציר גגות" - כחציר הגדל על הגגות שהוא חלש

"עשב שדה" - כעשב שדה

"וירק דשא" - מקום הירוק שבדשא החלש מאד

"ויושביהן" - יושבי הערים ההן עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך ונשברו ונתביישו 

מצודת ציון

"חתו" - פחדו ונשברו

"ושדמה" - הוא כמו ושדפה הנאמר במ"ב כי בומ"ף מתחלף וענינו לקוח הזרע