מצודות על ישעיהו לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ישעיהופרק ל"ד • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ל"ד, ו':

חֶ֣רֶב לַיהֹוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהֹוָה֙ בְּבׇצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃


 

מצודת דוד

"בבצרה" - היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ"ש וימלוך וגו' מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וגו'

"הדשנה" - נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון

"חרב לה'" - החרב של ה' היא מלאה דם הרוגים 

מצודת ציון

"הודשנה" - מלשון דשן ושמן

"כרים" - כבשים שמנים

"ועתודים" - הם הזכרים מן העזים הגדולים

"כליות" - שם מקום השומן וכמ"ש ואת הכליות ואת החלב אשר עליהן (ויקרא ג')