מצודות על ירמיהו נא יא
<< | מצודות על ירמיהו • פרק נ"א • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
מצודת דוד
"כי נקמת וגו'" - רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים[1]
"העיר" - הנה ה' העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש
"מזמתו" - מחשבת ה' היא על בבל להשחיתה
"הברו החצים" - נקו החצים מן החלודה
"מלאו השלטים" - קבצו המגינים להביאם במלחמה
מצודת ציון
"הברו" - מלשון ברור ונקי
"מלאו" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)
"השלטים" - המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (שיר השירים ד')
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון
"מזמתו" - מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י"ט)
- ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "לשאר האומות" - ויקיעורך