לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו מח כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק מ"ח • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ח, כ"ו:

הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃


 

מצודת ציון

"השכירהו" - מלשון שיכור

"וספק" - ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד)

"בקיאו" - הוא המאכל החוזר דרך הפה 

מצודת דוד

"גם הוא" - כמו שהיו לו לשחוק בעת גלו לבבל כן יהיה גם הוא לשחוק

"וספק" - וכאשר ישתכר יתגולל ויתהפך לחבוט עצמו בארץ על המאכל שהקיא כדרך השכור ור"ל ישיגהו האבדון והכליון בעבור בלבול הדעת ולפי שהמשיל לשכור אמר לשון הנופל בשכור

"כי על ה' הגדיל" - ר"ל שדבר גדולות על ה' לבזות כלפי מעלה ולומר שלא היה בידו להושיע את עמו

"השכירהו" - מאמר הנביא אל מול האויב תנו למואב הרבה שכר ויין למען ישתכר ר"ל הביאו עליו בלבול הדעת להיות כמו השכור