מ"ג ירמיהו מח כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מח · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השכירוהו" - השקוהו תרעילה עד שישתכר

"גם הוא" - כמו שהיה שחוק לו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"השכירהו" את כוס התרעלה, "כי על ה' הגדיל" (כמ"ש שמעתי חרפת מואב, צפניה ב') "וספק מואב בקיאו" מדמהו כשכור שנשתכר מאד ויקיא את היין ואח"ז מסתפק על הקיא אם הוא קיאו או אם הוא יין, וחוזר ושותה את קיאו "והכל שוחקים עליו", והמליצה שהקיא הוא מה שמוציא מן האיצטומכא, והוא המשל אל העם שהוגלו מארצם לגולה, ומואב אחרי שהגלו אותו חזר בהחבא לעריו וגרשוהו משם שנית, שזה במשל שארצו בלעה את הקיא שהקיאה, ופלטה אותו שנית, וע"כ "היה לשחק גם הוא" כמו שישראל היה לשחוק אצל מואב על דבר כזה, וז"ש.

ביאור המילות

"וספק". מענין שיסופק בדבר, וי"ל ריעים רבים, פן יסיתך בספק (איוב ל"ו), בינינו יספוק (שם ל"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם הוא" - כמו שהיו לו לשחוק בעת גלו לבבל כן יהיה גם הוא לשחוק

"וספק" - וכאשר ישתכר יתגולל ויתהפך לחבוט עצמו בארץ על המאכל שהקיא כדרך השכור ור"ל ישיגהו האבדון והכליון בעבור בלבול הדעת ולפי שהמשיל לשכור אמר לשון הנופל בשכור

"כי על ה' הגדיל" - ר"ל שדבר גדולות על ה' לבזות כלפי מעלה ולומר שלא היה בידו להושיע את עמו

"השכירהו" - מאמר הנביא אל מול האויב תנו למואב הרבה שכר ויין למען ישתכר ר"ל הביאו עליו בלבול הדעת להיות כמו השכור

מצודת ציון

"השכירהו" - מלשון שיכור

"וספק" - ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד)

"בקיאי" - הוא המאכל החוזר דרך הפה